כן לכשרות לא למונופול

הדברים הרעים שעוברים על הרבנות הראשית לא צריכים למנוע מאיתנו לנסות לתקן את הרע. הרב אהרון ליבוביץ' מסביר מדוע צריך לעבור לכשרות פרטית

חדשות כיפה הרב אהרון ליבוביץ´ 20/02/17 09:15 כד בשבט התשעז

כן לכשרות לא למונופול
באדיבות המצולם, צילום: באדיבות המצולם

הרבנות הראשית איננה גוף רע, אך משהו רע בהחלט קרה לה במהלך השנים. מוסד שהתחיל עם דמויות בסדר גודל של הרב קוק, והמשיך עם הרב הרצוג והרב עוזיאל, הגיע לשפל המדרגה עם הודאתו של הרב הראשי לשעבר יונה מצגר בקבלת שוחד.

הבעיה היא שהרב מצגר רחוק מלהיות "יוצא מן הכלל המעיד על הכלל". היעדר טוהר המידות שמאפיין את מי שעמד בראש הפירמידה של יחסי דת-מדינה, מאפיין לצערי גם יותר מדי דמויות המאכלסות את דרגי הביניים והדרגים הנמוכים ברבנות הראשית ובמועצות הדתיות בירושלים, בשדרות, ראשל"צ, נשר, ועוד ועוד.

נכון, "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא", אבל התפקיד שלנו - חובשי הכיפות והרבנים - הוא לוודא שלכל הפחות, המסגרות הדתיות הרשמיות יהיו כאלו המקשות על החוטאים ומעודדות את עשיית הטוב. בכל הקשור למערך הכשרות, המונופול שהחוק מקנה כיום לרבנות הראשית ולמועצות הדתיות - עושה בדיוק את ההיפך. את הבעיה שנמצאת בבסיס מערך הכשרות של הרבנות, ניתן לסכם באמרה המוכרת לפיה הכוח משחית, וכוח מוחלט - משחית באופן מוחלט.

מצד אחד, ע"פ חוק איסור הונאה בכשרות (התשמג-1983), חל איסור על בעל עסק להציג עצמו ככשר אם אינו נמצא בהשגחת הרבנות. מצד שני, משנה לשנה הציבור שמבין בכשרות ושבאמת חשוב לו - פחות ופחות סומך על ההשגחה "הרגילה" מטעם הרבנות, ולכן מסרב לאכול בבתי-עסק שאינם מחזיקים בכשרות מהדרין או בד"צים למיניהם.

בפועל, המצב החוקי הזה יוצר מציאות של כפל כשרויות. יותר ויותר בתי-עסק מחזיקים גם תעודה "רגילה" של הרבנות, וגם בתעודה של בד"ץ. הכפל הזה מוערך ע"י משרד האוצר ב-600 מיליון שקלים מדי שנה, כאשר זוהי רק העלות העודפת והמיותרת של ההשגחה - ולא עלות מערך הכשרות הכללי הנאמד ב-3-4 מיליארד שקלים.

העלויות הכבדות של העסקת משגיחי כשרות הופכות למכעיסות במיוחד כאשר הן לא מתבטאות בהשגחה של ממש בבית העסק. כמי שפוגש ומדבר עם לא מעט בעלי עסקים, עצוב לי לומר כי התופעה של משגיחים שמשגיחים בעיקר על איסוף המשכורת שלהם בתחילת כל חודש - תפחה לממדים מבהילים ומדכאים. מדובר על חילול ה' נוראי. במו ידיו, מוסד שאמור לשמש ככתובת עבור הציבור שמבקש שירותי דת, מרחיק יהודים מהתורה.

אך האם באמת ניתן לצפות למציאות אחרת? הרי החוק בישראל משמש כקרקע פוריה לצמיחת שחיתות ולהתפשטות ריקבון ערכי ומוסרי בתחום הכשרות. כל עוד החוק לא מאפשר תחרות בתחום הכשרות - לרבנות הראשית ולמועצות הדתיות אין תמריץ מספק להשתפר ולטהר את האורוות. יש להודות שמתוך הרבנות עצמה עולים מדי פעם קולות הקוראים לניקוי אורוות ושינוי נהלים, אבל הלכה למעשה - מערך הכשרות של הרבנות הוא מערך כושל, וחמור מכך - הוא מערך שלעיתים קרובות מדי מכשיל את הציבור בדיני כשרות.

למצב הביש אליו התדרדר מערך הכשרות של הרבנות יש פיתרון: פירוק המונופול והפרטת שירותי ההשגחה והכשרות. אמנם זה ידרוש יותר מעורבות מצד הצרכנים והלקוחות, אבל יש תקדים: זה מה שקורה במסעדות ובמוצרי מזון כשרים בחו"ל, וזה בעצם גם המצב בשוק הבד"צים - שם יש תחרות, אך כאמור החוק מחייב בעלי עסקים להחזיק גם בכשרות מיותרת וכפולה מטעם הרבנות.

ריבוי הגופים שיוכלו לספק שירותי השגחה ישחרר את הרבנות להתעסק במה שהיא צריכה - רישוי ופיקוח על תאגידי הכשרות הפרטיים, יעזור להחזיר את אמון הציבור במועצות הדתיות וברבנים, ומעל הכל - יוביל לשיפור ניכר ברמת הכשרות בישראל.

הכותב הוא ראש ארגון 'השגחה פרטית' וחבר מועצת עיריית ירושלים

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן