לעתים קרובות, אין לאדם הנמצא בנקודת זמן כלשהי את היכולת להעריך באופן אמיתי את גודל השעה בה הוא מצוי. זה קורה לכולנו, כל יום, כל דקה. דוגמה טובה לכך נוכל לראות בכך שאנו חיים בנחלת אבותינו, תחת שלטון עצמאי, מוגנים באופן יחסית, ורשאים לעשות ככל העולה על רוחנו, לטוב ולמוטב. מיליוני אנשים מעמנו, שחיו בתקופות שונות ובמקומות שונים, לא העזו אפילו לחלום על תקופה נפלאה שכזו. והנה, אנחנו מתייחסים אליה כמובן מאליו. כמו משהו שתמיד היה ויהיה.
במובנים רבים עניין זה דומה לבחירתו המטלטלת של העם האמריקאי בדונלד טראמפ כנשיאם ה-45. ההכרזה, שהתקיימה הבוקר, אמנם הכתה כמה וכמה גלים ברחבי העולם, כמו ירידות השערים החדות שנרשמו במספר שווקים, אך את השפעותיה האמיתיות אין אנו יכולים לאמוד כעת. לטענת מומחים רבים, ככל הנראה הן יהיו מרחיקות לכת, וישפיעו על לא מעט תחומים חשובים.
ובכל זאת, יש חשיבות רבה להאיר נקודה משמעותית ביותר, שבכוחנו להצביע עליה כבר בבוקר זה. בהסתכלות רחבה ועמוקה, בהתחשב בבחירתו החוזרת ונשנית של בנימין נתניהו בישראל, בהחלטת הרוב האנגלי לגבי הברקזיט וההיפרדות מהאיחוד האירופי, וכעת עם בחירתו המפתיעה של טראמפ ונטישת הקו הליברלי (כביכול) של אובמה-קלינטון, ניתן כבר לזהות דפוס התנהגות ברור. שינוי מגמה. אמירה ברורה של מיליוני אנשים חופשיים, שטעמו והכירו היטב את זוג התאומים - הפוסט-מודרניזם והפוליטיקלי קורקט, וברצונם העז להתנער ממנו.
במובנים רבים, ניתן לומר שבחירתו של טראמפ היא מעין הקש ששבר את גב הגמל שחדר למקומות רבים בעולם המערבי, קנה לעצמו שם ותהילה, כבש בזעם קדוש עוד ועוד נקודות אחיזה משמעותיות, כן - גם בישראל, וככל הנראה, לשמחתם של רבים וטובים - הוא הולך ונסוג. הולך ונעלם. אנו מדברים פה, כאמור, על התפיסה המכונה 'פוסט-מודרניזם', ואחיה התאום - 'הפוליטיקלי קורקט'. וכעת נבאר. הפוסט-מודרניזם, ביסודו, בא לטעון שאין שום הבדל בין בני האדם. במקרים קיצוניים - גם בין כל הברואים כולם (זהו אחד הטיעונים המושמעים ביותר ביחס לצמחונות: "למה חיי החיות חשובים פחות מחיי האדם?"). טענתו היא שלמעשה כולנו אחד. כולנו זהים. אין הבדל בין הלאומים שונים. אין הבדל בין גברים ונשים. אין הבדל בין מבוגרים וצעירים. וכן על זה הדרך.
ומתוך כך, נולד הפוליטיקלי קורקט. התקינות הפוליטית. לדידו, אסור לחשוב ו/או לומר שדברים מסוימים מתאימים ושייכים פחות או מתאימים ושייכים יותר לאנשים מסוימים. למעשה זהו האיסור החברתי החמור לבטא דעות שסותרות את הניסיון לטשטוש ההבדלים והזהויות הקיימים בעולם, שהתבצע בעשרות השנים האחרונות במרץ עז על ידי גורמים אינטרסנטים ובעלי ממון רב.
חשוב לדעת, שככל שניתן לנבא, אפשר לראות ביום זה יום שמח, מכיוון שדעתה של תורת ישראל עומדת בעוז ובתוקף מול תפישות אלה, שכאמור הולכות ונחלשות. חכמי ישראל בכל הדורות טענו וידעו שיש הבדלים תהומיים בין אנשים שונים, ויש לכך השלכות רבות. כמו כן אמרו חז"ל שלניסיונות טשטוש של הבדלים אלה, יהיו השלכות שליליות מרחיקות לכת. חז"ל ידעו שברוך המבדיל בין קודש לחול, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. שיש הבדל בין גברים ונשים. שיש כהן. יש לוי. יש ישראל. ולכל אחד התכונות המיוחדות לו. והאפיון הייחודי שלו. ולכן יותר מתאימים לו דברים מסוימים, ואילו דברים אחרים - פחות. והם לא התביישו לומר זאת בקול רם וצלול.
עם זאת, חשוב לציין שלמרות ההבדלים המובנים הקיימים בין בני האדם, וכן בין בני האדם לשאר הברואים, ולמרות שאנו מכירים בהם ובנחיצותם, אין זה אומר שצריך לשוב להתנהגויות שליליות שידע העולם, ונבעו בין היתר מהבדלים אלו. למשל - נשמח אם עניין העבדות לא ישוב בגלגול חוזר. וכמו כן, לא נרצה להחזיר את הנשים רק לד' האמות של ביתן, כשם שהיה נהוג בימי קדם. חשוב ביותר לשמור על חירותו וכבודו של אחד ואחת, ועם זאת, בשילוב ראוי ונכון, לזכור את ההבדלים בין הברואים, ולהתחשב בכך - הלכה למעשה.
ובתור קינוח, בעניין בחירתו של טראמפ, אי אפשר לוותר על הניצוץ היהודי. לא נוכל להתעלם בבוקר זה מאיוונקה (יעל) טראמפ, בתו הבכורה והיהודייה של נשיא ארצות הברית הטרי. איוונקה, שהייתה משופעת בכסף ותפנוקים, מעורבבת עד צוואר בשמנה והסלתה של הבוהמה האמריקאית, כשכל הנאות העולם הזה מונחות לה כפרי בשל מתחת ידיה, החליטה במובן מסוים לעזוב את כל אלה, ובחרה לעבור גיור כהלכתו.
עוד מעניין לדעת, שאחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא ארה"ב החדש, וכן אחת הדמויות המשפיעות בקמפיין שבא לקיצו היום אך ילמד וינותח שוב ושוב בכל רחבי העולם, היא איוונקה עצמה. יהודים רבים בכל העולם כולו תוהים לעצמם איך ועד כמה ישפיע עניין זה על מדינת ישראל, והעם היהודי כולו. בעניין זה חשוב לציין שבעלה, ג'ארד קושנר, יהודי אורתודוקסי, הינו קרוב במיוחד לטראמפ, וכן כמה מיועציו הקרובים הם יהודים שומרי מצוות. האם זה ישחק לטובתנו או לרעתנו? כרגיל, לאלוקים הפתרונים.