ומי לא בא?

השבוע התקיים כנס שדרות לחברה, נדמה כי כל שכבות האוכלוסיה לקחו חלק בכנס החשוב, כמעט כולם. אלישיב רייכנר תוהה למה לא היו דוסים בכנס

חדשות כיפה אלישיב רייכנר 01/12/11 11:16 ה בכסלו התשעב

ומי לא בא?
אלנתן גוטווירט, צילום: אלנתן גוטווירט

כמידי שנה בתשע השנים האחרונות התקיים השבוע בשדרות כנס ישראל-שדרות לחברה. בכל שנה מצער אותי לראות שלמרות שהכנס אינו כנס פוליטי והדוברים בו רבים ומגוונים, יש ציבור שכמעט ולא נוכח בו. לכנס מגיעים מידי שנה חברי מכינות קדם צבאיות חילוניות, חברי תנועות נוער חילוניות, סטודנטים, מרביתם חילוניים, פנסיונרים וסתם אנשים - בעיקר חילוניים.

ולא שהנושאים לא רלוונטיים לציבור הדתי. השנה למשל דן הכנס בגיוס חרדים למעגל התעסוקה, בצמצום פערים חברתיים, בישוב הנגב, במשבר הדיור, במנהיגות צעירה, בחינוך לגיל הרך ובלימודי התנ"ך בישראל, נושאים שאמורים להעסיק גם אנשים דתיים. רשימת הדוברים המגוונת בכלל המושבים העידה שגם השנה מארגני הכנס עשו הכול כדי שהכנס לא יהיה מגזרי ושכל חלקי החברה יוכלו להרגיש בו בבית, ובכל זאת - בקהל, חובשי הכיפות עדיין רושמים נוכחות דלילה.

ההיעדרות הדתית מכנס שדרות לא נובעת מסיבות הלכתיות. אין שם שירת נשים ולא צריך כיתת יורים. למעשה, לדתיים אין שום דבר עקרוני נגד כנס שדרות לחברה אבל במציאות המפולגת של החברה הישראלית זה עדיין לא מספיק בשביל שהם יבואו. השבטיות המתעצמת יצרה מצב שגם כנסים ואירועים חברתיים הפכו לשבטיים ומגזריים. הדתיים ילכו לכנס ירושלים שמארגן עיתון בשבע, והחילוניים לכנס שדרות שיזם עוזי דיין, גם אם הנושאים שידונו בשני הכנסים יהיו ברובם חופפים.

זו לדעתי גם אחת הסיבות העיקריות לכך שהציבור הדתי הדיר את רגליו מהמחאה החברתית של הקיץ האחרון. יותר מכל סיבה פוליטית או דתית, ההיעדרות הסרוגה מעצרות המחאה נבעה מסיבה סוציאלית - שדתיים כבר לא באים לאירועים שהיוזמה והארגון שלהם נעשים על ידי חילוניים. זה מעציב כי זה מעיד על כך שזהותו של הקהל נעשתה חשובה יותר מהתוכן ומהמסר, מה שמגביר את החשש שכבר לא ניתן יותר לאחד קבוצות שונות בחברה הישראלית למאבק משותף, גם אם כולם יסכימו שהוא מוצדק.

תחילתו של תהליך השבטיות נמצא בפרשת השבוע - פרשת ויצא - עם לידתם של בני יעקב. הרב סולובייצ'יק זצ"ל התייחס באחת משיחותיו לפוטנציאל שטמון ברב גוניות של השבטים: "אומה שלמה המצויה באחדות גמורה, בפשטות מוחלטת, וחיה את חייה באופן חד גוני, תחסר כוח יוצר. אך ורק בתוך תנאים של רב גוניות והתמודדות איכותית פנימית זוכה אומה לגלות את תפארתה". השבטיות יכולה להיות ברכה רק אם יש הפריה הדדית ומפגש בין השבטים השונים. כשכל שבט מתבדל בכנסים משלו, אי אפשר להצמיח מהרב גוניות הזאת שום תועלת.

המאמר המלא יתפרסם בעלון "מעיניי הישועה"
עוד בכיפה: הבלוג של אלישיב רייכנר

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן