אנחנו כותבים את הדברים בלב כבד, לאחר ששמענו על מכתבי הרבנים למיניהם הקוראים להשתתף בעצרת ביום ראשון.
בשמו של רפנאל בננו וחבריו לנשק שלא שבו מן המערכה אנו מוחים וכואבים על קריאות אלו שלהם, המפלגות והמפחיתות בערך קורבן בנינו. אותם רבנים שבאזכרות יודעים לכנות את בנינו בשם קדושים הם אלו שמבקשים עתה למנוע מרבים וטובים את "ההזדמנות" להיות קדושים כמותם.
מסתבר שקשה היה להוציא את היהודים מהגלות לציון, וקשה שבעתיים להוציא את הגלות מהיהודים החרדים שעלו לארץ ישראל לצערנו רק אחרי השואה.
אבל כמה קשה לראות שגם ביהדות הציונית, יש כאלה שהגלותיות עולה על הערבות ההדדית של הציוניות.
אלפי האבנים הלבנות הפזורות ברחבי בתי העלמין הצבאיים צועקות מן האדמה: לא יתכן שיקומו רבנים בכלל ורבנים ציוניים בפרט ויבטלו את הערבות ההדדית וישחררו אנשים צעירים מאחריות לשמירת החיים במדינת ישראל ולקיומה בכלל.
כשהחרב הייתה מונחת על צוואר הישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת השחרור, נלחמו כתף אל כתף יהודים מכל הסוגים. והגם שהיו ביניהם מחלוקות קשות עד כדי סף של מלחמת אחים, לא היו כאלו שבחרו להשתמט מהשרות בטענת הצורך "בנהרגים באוהלה של תורה".
את ההשתמטות הביאו היהודים מהגולה הדוויה, שם נהגו לגייס בחורים לעשרות שנים וביניהם בחורים יהודים, שם מצאו היהודים כל מיני דרכים , כדי להימלט מהצורך להתגייס לצבא המדינה בה חיו. אבל לא על זה הייתה גאוותם- דווקא על רבנים שלא עסקו אך ורק בתורה אלא גם בחיי המעשה, הייתה גאוות תלמידיהם: מייסד החסידות הגדולה ביותר, חסידות גור, בעל חידושי הרי"ם - ר' יצחק מאיר עסק במסחר ולא רצה להתפרנס מהרבנות. גם מי שלא היה חסיד והיה ממייסדי הציונות הדתית וממבשרי הציונות בכלל - הרב מוהליבר, גם הוא סרב להתפרנס רק מלימוד התורה. ויש עוד רבים וטובים, שגם למדו וגם עבדו לפרנסת משפחתם. וכשהגיעו לארץ ישראל התגייסו לצבא.
רק כאן בארץ ישראל , בחמישים השנה האחרונות, נוצר זן חדש של יהודי, שמתיימר להיות כל כולו רק לומד תורה ובאיצטלה של לומד תורה מתחמק מחובתו לעמו ולארצו להיות חלק מצבא העם.
אחרי עשרות שנים של השתמטות משרות בצבא ההגנה לישראל, סוף סוף עושים מעשה כדי להכניס את המשתמטים אל מעגל השרות הצבאי , אל מעגל העוסקים גם בתורה וגם בעבודה.
על הרבנים החרדים הנחרדים מהאפשרות שהשפעתם על צאן מרעיתם המשתמט, ילך וימעט עם הגיוס לצבא. אני לא מתפלא שהם מארגנים הפגנות נגד הנשיאה בנטל השרות הצבאי. זו מלחמת הקיום שלהם כבעלי השפעה. אבל למרבה הפליאה קמים גם רבנים שגדלו וחינכו על "תורה ועבודה", שחינכו דורות להשתלב בכל מערכות המדינה. שבעשרות השנים האחרונות הבינו וכיוונו את הנוער הציוני חובש הכיפה לשרת בצבא ולהתמיד ולהגיע לפיקוד בכיר. הגם בארזים נפלה שלהבת ?
לו כל החרדים , אלה המשתמטים ולא לומדים כמו גם אלה הלומדים ומשתמטים מהשרות הצבאי, היו מתגייסים, כמה זמן היה מתפנה לאלו שמשרתים בצבא , בין היתר גם ללמוד בכלל ובפרט גם ללמוד תורה ?
רפנאל בננו , יצא לפני השרות הצבאי ללמוד תורה עם כמאה חברים כמותו במשך שנה במכינה קדם צבאית בישוב קשת שברמת הגולן ואח"כ שירת ביחידה מובחרת בצבא , שירות שנקטע כשלא שב מהמערכה במלחמת לבנון השנייה. במלחמה זו הגן בננו , כמו רבים מחבריו , על העורף שהפך לחזית. גם אחיו, בננו הצעיר , למד שנתיים במכינה בחמדת והתגייס ליחידה מובחרת.
אנו קוראים לרבנים החרדים ויותר מכך לרבני הציונות הדתית לא להגיע לעצרת, ואם לצערנו יגיעו להפגנה ביום ראשון נגד הגיוס לצה"ל, לעלות לבמה ולקרוא לכל החרדים ולכל יתר המשתמטים מכל הסוגים-להתייצב בלשכת הגיוס ולשאת בערבות ההדדית של עם ישראל, כדי להגן על עם ישראל בארץ ישראל.