האדמה לא תפער את פיה

איזה כיף שיש אנשים שקל להתנכר אליהם כמו יורם קניוק ז"ל, או כמו הרוצחים מהבר-נוער, שנתנו לנו אחלה סיבה לתקוף את ההומואים. חננאל ארמן רק מבקש להזכיר שהעולם לא תמיד חד-ממדי

חדשות כיפה חננאל ארמן 11/06/13 13:10 ג בתמוז התשעג

האדמה לא תפער את פיה
Howcheng-cc-by-sa, צילום: Howcheng-cc-by-sa

איזה כיף זה שיש אנשים כמו יורם קניוק. הפנים של הרוע. קניוק אמר שהוא בן הלאום היהודי, ולא בן הדת. וגם זה, לא בשמחה יתרה. שנא את יהדות ימינו. התחתן עם גויה. הרגיש זר בארץ, זלזל בכל קודש. ביקש לשרוף את גופתו. לא האמין בעולם הבא. עוכר ישראל, מומר, צריך להיקבר מחוץ לגדר. וזהו אדם הנערץ על ידי ישראלים רבים, טפו.

איזה כיף זה שיש אנשים כמו הבכיר מהבר-נוער. אנשים שמציגים כלפי חוץ חזות של פלורליזם ואחווה, ובעצם מסתירים מהציבור את הרצח והשחיתות, נותנים לכולם להאשים את ההומופובים, את הדתיים המיושנים. כמו הקרן החדשה. מוכיח את כל התאוריות שלנו.

איזה כיף זה שבנות שלומדות גמרא ומשכילים שלומדים תנ"ך "בגובה העיניים" הם מעצבנים כאלה, וגם הרבנים יוצאים עליהם. ובכלל הבנות האלה, סתם דברי תפלות הן לומדות, ובטח הן גם עושות את זה סתם להכעיס. כמו נשות הכותל.

איזה כיף זה שהאסלאם באירופה חוגג. האירופאים "שוחרי השלום" האלה, מגיע להם. הגיע להם בהפוכה.

איזה כיף זה שיש מחבלים ורוצחים, שהערבים תומכים בחמאס והורגים אחד את השני, שיש חגיגות על הגגות אחרי שילדה קטנה מתה.

איזה באסה זה שקניוק היה כותב בחסד, וניכר בו שהוא כותב מדם ליבו. שהוא לחם בתש"ח, התנדב באניית מעפילים, ובכל זאת ביקר כל דבר במדינה הזאת. שספריו זוכים לעדנה ונקראים תחת כל עץ רענן. שקשה לאדם רגיש לא לנוע בכיסאו בחוסר נוחות למשמע ביקורתו ההומניסטית הנוקבת, להכיר בכך שתובנותיו העמוקות מגיעות ממקום אמתי בנפשו. דבר שרבים מאתנו אינם יכולים לומר בביטחון כלפי שום דבר.

איזה באסה זה שיש אנשים, נו, הפוכים, שהם לא כמו הבכיר מהבר-נוער.

איזה באסה זה שהבנות האלה לומדות יותר גמרא מאתנו, שהם יותר יראות שמיים ברבים מהמקרים. שלא כל כך ברור לנו מה בכלל ה"גובה העיניים הזה", אם אנחנו בכלל יודעים איזה ספרים מהתנ"ך הם לומדים שם. בקשר לנשות הכותל אין באסה, ברור שהם סתם מבלבלות ת'שכל. ברור.

איזה באסה זה שבעיקרון התפיסה המוסרית של האירופאים נשמעת טובה ואוהבת אדם, למרות שלמרבה הטרגדיה היא נכשלת במציאות. שהם האמינו באדם וניסו לתת לקהילות מהגרים הזדמנות להשתלב, גם אם זה עבד בצורה מאוד חלקית. שבעיקרון הם חברים לא רעים של ישראל, למרות שלפעמים זה נראה כאילו הם רוצים לכפות את דעתם.

איזה באסה זה שמנגנוני הביטחון הפלסטינים מנעו מאות פיגועים בשנים האחרונות. שבכל אוניברסיטה, למעט הפגנות קיצוניות מדי פעם, מתקיים דו-קיום לא רע כל כך. שאנחנו הורגים להם מלא ילדים, גם אם הם אשמים בסופו של דבר, וככה זה במלחמה.

אוף, חבל שהאדמה לא בולעת אותם וזהו.