כשהייתי בגן, היה לי חבר בשם דרור.
הבית של דרור והבית שלי היו באותו הרחוב, ואנחנו היינו החברים הכי טובים בגן.
דרור ואני ידענו, ששנינו נעלה יחד לכיתה א' בבית הספר הממלכתי דתי שנמצא ברחוב ממול.
אבל אז, ביום הראשון לכיתה א', ראיתי שדרור לא הגיע לבית הספר בכלל, וגם ביום שלאחריו.
אחרי שבוע, שאלתי את אמא למה דרור לא מגיע לבית הספר?
אמא ענתה, שדרור נרשם לבית ספר אחר, שנמצא רחוק מאוד מהבית שלנו.
כשהייתי ילד, זה היה נראה לי מוזר - למה שהוא ייסע כל כך רחוק, כשיש בית ספר בדיוק ממול?
אבל כשבגרתי, הבנתי - את דרור לא קיבלו לבית הספר.
ילד בכיתה א' נדחה על יד בית הספר הממ"ד והלך ללמוד במרחק של עשרים דקות נסיעה מהבית, כשהיה לו בית ספר מול הבית.
ולמה? כי אמא שלו הלכה בלי כיסוי ראש.
תופעה של מיונים בעת הקבלה לבתי ספר ממלכתיים-דתיים (ממ"ד) היא תופעה המתרחשת בלא מעט יישובים ברחבי הארץ. תופעה זו מובילה את החברה להתמודד עם חוסר שוויון במישור החברתי, הלימודי, החינוכי וכו'. חוסר השוויון מוביל ליצירת פערים חברתיים משמעותיים ולחיזוקה של אפליה והדרה חברתית בציבור הדתי-לאומי.
מבחינה משפטית, סינון בקבלה לבית ספר ממ"ד אסור לפי החוק. לבית הספר אסור למיין תלמידים על רקע עדתי, דתי, כלכלי, לימודי וכו'. מיון הוא עבירה פלילית ויכול להביא לפיצוי כספי גבוה. מלבד זאת, מבחינה ערכית-אידאולוגית, בית ספר המסנן משפחות מדגיש את השוני בין קבוצות אוכלוסייה שונות ומוביל לריבוד חברתי בציבור הדתי לאומי. נוצרת כאן עוולה חברתית כלפי משפחות רבות שרוצות כי ילדיהם ילמדו בחינוך הדתי.
בעיה זו, נובעת מכמה גורמים, ביניהם:
הסינון בקבלה לבית הספר, שמתרחש כבר כמה שנים בחלק ממוסדות החמ"ד, מוביל לחלוקה בין המשפחות בבתי הספר לפי קטגוריות - כלכליות, חברתיות, דתיות, עדתיות וכו'. כך נוצר בית ספר מסנן, אשר אליו מגיעות (ברובן) משפחות אליטיסטיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. מנגד, נותר הממ"ד הרגיל שמקבל את כלל האוכלוסייה המקומית בלי סינונים כלשהם, וכך מקבל את "שאר" המשפחות, כלומר ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, בעיות חברתיות והתנהגותיות ועוד. מצב זה מאלץ את הממ"ד הרגיל להתמודד עם מגוון אתגרים ובעיות, ובכך גובר הקושי בהתקדמות ובצמיחת הממ"ד בתחומים אחרים.
בשורה תחתונה, התופעה מייצרת שני סוגים של ממ"דים, ותסלחו לי על הניסוח הלא פוליטיקלי קורקט, ממ"ד לבן ובו התלמידים שעברו את הסינון והתקבלו לבית הספר ובמקביל ממ"ד שחור, ובו תלמידים רבים שנדחו על ידי הממ"ד הלבן והגיעו אליו מתוך ברירת-מחדל.
ולמרות קשיים אלו הממ"ד הרגיל עדין מוביל במדדי ההצלחה הלימודיים ובאקלים הבית-ספריים.
גורם נוסף מתייחס לסוגיית תקצוב. באופן עקרוני ממ"דים אינטגרטיביים אמורים לקבל יותר כסף. גם היותם מעורבים גורמת לניצול נכון יותר של התקציב. ואולם בחלק מהמקרים, הממ"דים המסננים זוכים להקצאה של משאבים כלכליים נוספי. תוספת זו של משאבים מוענקת, בין היתר, על ידי המועצות המקומיות או ע"י תקנות אחרות במשרדי הממשלה השונים. היות ובתי הספר המסננים אינם פרטיים אלא מוגדרים כמוסד ציבורי, אין הסבר הגיוני לעובדה כי הם מקבלים יותר משאבים ממוסד ציבורי אחר - לדוגמת ממ"ד שאינו מסנן. חלוקת המשאבים בין הממ"דים אמורה להיות הוגנת ושווה ומתוך כך להעניק שוויון הזדמנויות שווה לכולם, ולא לחזק פער בטיב ובאיכות החינוך המוענק לתלמידים. אומנם בפועל, נוצרת הסיטואציה בה מי שקרוב לצלחת הפוליטית זוכה ליותר משאבים, תקציבים ודברים שווי כסף נוספים אשר מתגלגלים במערכת, מה שמחזק את תופעת חוסר השוויון בחלוקת המשאבים.
במקרה זה, התאגדותם של הורים מתוך הממ"דים האינטגרטיביים יכולה לשמש ככוח רב מול משרד החינוך. קבוצה זו יכולה לפעול למען שוויון בחינוך, למען קבלת זכויותיהם של התלמידים ושל המשפחות ברחבי הארץ, צמצום הפערים החברתיים והלימודיים ועוד. כפי שהוזכר כבר בתחילה, הבעיה החברתית המדוברת מתרחשת בכל רחבי הארץ, מה שמצביע על הורים רבים המתמודדים עם בעיית האפליה וההדרה החברתית בחמ"ד. התאגדות של הורים מכלל הממ"דים בארץ יכולה לאפשר גם שיח, שיתוף והתייעצות בין ההורים בדרכי הפעולה השונות מול הבעיה. קבוצה זו תוביל לפורום הורים אשר מתעסקים בזכויותיהם של הממ"דים מטעם החמ"ד, מטעם המועצות המקומיות ומטעם משרד החינוך. הפורום יהווה כמענה עבור ממ"דים הנתקלים בקושי מול בית ספר מסנן או מול מדיניות של הדרה חברתית ואפליה. הפורום יעצים את מעמדם של הממ"דים הרגילים וכתוצאה מכך תיפסק דחיקתם לשוליים.
הכותבת היא סטודנטית לעבודה סוציאלית קהילתית ומתמחה בתנועת נאמני תורה ועבודה.