ביום ראשון תעלה לועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של הארגונים 'עתים' ו'מבוי סתום', בהובלתה של ח"כ עליזה לביא, שמטרתה להסיר את איום הענישה הפלילית ועונש המאסר לאלו שהחליטו להתחתן ולחתן שלא ברבנות.
הסעיף ההזוי, שקובע שנתיים מאסר ל"כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר", התווסף במחטף לחוק לפתיחת אזורי הרישום לנישואין לפני כשנה, במטרה לאיים על זוגות שבחרו להינשא, אבל לא להירשם ברבנות.
את החוק הזה יש לתקן גם כי הוא לא דמוקרטי ונוגד זכויות יסוד לשוויון, לפרטיות ולחופש דת. אבל למעלה מכך, את החוק הזה צריך לתקן כי הוא הוא אנטי יהודי.
רדיפת יהודים על ידי חוקים שנועדו לפגוע בזכותם לחיות את חייהם על פי אמונתם מזכירה משטרים אפלים. במשך אלפיים שנות גלות אבותינו ואמותינו לא העלו על דעתם שבמדינה יהודית עצמאית מי שיבקש לערוך חופה וקידושין יאלץ להתמודד עם איום של ישיבה בכלא. גם אם כיום המשטרה אינה פועלת בנושא, לפחות באופן רשמי רבים מחבריי הפכו בשנה האחרונה לעבריינים רק מפני שמימשו את אהבתם ואמונתם, עם בקשה לקצת פרטיות מהממסד.
הגורמים שתומכים בסעיף המאסר מנסים להצדיק אותו על ידי טענות שווא כאילו הוא נועד לא לשימור המונופול של הרבנות על היהדות במדינה, אלא דווקא בכדי למנוע בעיות של ממזרות ועגינות. גם אילו היה זה נכון, אין כל הצדקה לענישה קיצונית כזו על זוגות שלא פגעו באף אדם. אבל האם זה נכון? במהלך כל ההיסטוריה של העם היהודי ובכל קהילות ישראל בתפוצות נישואין דתיים נערכו ונערכים באופן פרטי ללא פיקוח של הממסד, קל וחומר בלי איום על ענישה פלילית. יתרה מכך, אם בעבר זוגות שהתחתנו בישראל באופן פרטי יכלו להתגרש בבית דין רבני, כעת רבים עלולים לא לעשות זאת מחשש שיואשמו בעבירה. במצב זה, סעיף המאסר מחמיר ומגדיל את הסיכוי ליצירת בעיות של עגינות וממזרות מחוץ לעיני החוק.
מה שעוד מדהים בעיני הוא הציניות בה עושים שימוש בדיני העונשין של מדינת ישראל. בחוק העונשין קיים איסור על סידור נישואין לאחר כאשר הם אסורים לפי דין. כך, למשל, סידור נישואין של אדם עם מספר נשים מהווה עבירה עם עונש מאסר של... ששה חודשים. לעומת זאת, סידור נישואין רגילים וחוקיים ללא רישום ברבנות - מאסר שנתיים. הגיוני, לא?
את סעיף המאסר צריך לבטל בשם הדמוקרטיה, בשם היהדות ובשם ההגיון האנושי. אם הרבנות רוצה לעודד זוגות לבוא בשעריה, עליה לעשות זאת על ידי יצירת שירותי דת קשובים לציבור - ולא על ידי כפיית הדין הפלילי ועונשי מאסר על אלו שאינם מעוניינים בשירותיה.
עו"ד אלעד קפלן מנהל את המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית בעמותת 'עתים'