מה בין המתיישבים ביו"ש לגרעינים התורנים?

הגרעינים התורנים מתגייסים לקראת פסח ביוזמה חדשה. הרב רחמים נסימי, יו"ר רשת הגרעינים התורניים "שעלים", מסביר ומציע לכם להצטרף

חדשות כיפה הרב רחמים נסימי 11/03/18 12:30 כד באדר התשעח

מה בין המתיישבים ביו"ש לגרעינים התורנים?
צילום: יחצ

בימים אלה, בהם כל משפחה מתכוננת לקראת חג הפסח, הלב הטוב מחפש ובוחן דרכים להיטיב עם זולתנו. אנו מחפשים כל דרך למלא במעשים את אמירתנו בהגדה שהננו מזמינים לחוג עמנו כל נזקק וכל נצרך. 
דרך נוספת , ייחודית משהו, למלא את רצון הלב הטהור להיטיב עם זולתנו ולהזמין לחוג עמנו כל נזקק וכל נצרך,  אחרי שנבין שיש קשר ערכי עמוק בין המתיישבים בחבלי יהודה ושומרון ובין  המכונים "המתנחלים בלבבות" - בערים ובעיירות. 


ברשותכם מידע חשוב:
כיום יש קרוב לשישים גרעינים ברחבי הארץ ובהם אלפי משפחות! 
מידי קיץ, בשנים האחרונות, יוצאות בין 300 ל-400 משפחות לגרעינים השונים הפרוסים ברחבי הארץ, 
כ30% מהם הם בני העיירות והשכונות החוזרים הביתה למקומות בהם גדלו וצמחו.
כ30% נוספים משפחות של דור שני ושלישי ממתיישבי יהודה ושומרון ועוד כ40% מאזורים מבוססים ברחבי הארץ.


הגרעינים משתלבים במרקם החיים העירוני ופועלים במגוון תחומי עשייה. אין לשער את גודל השפעתם של הגרעינים על סביבתם מבחינה דמוגרפית, חינוכית וקהילתית. 
חלק מרכזי בעשייה  של הגרעינים הם מיזמים קהילתיים חברתיים. טיפול בילדים ונוער בסיכון (סיכוי), הקמה והשתלבות במוסדות חינוך אינטגרטיביים  עירוניים.
הפעולות נעשות  בשיתוף פעולה רחב עם מגוון כוחות בשטח.
ציטוט ממנכ"לית פרוייקט שיקום שכונות ארצי: 
"לא היה פרוייקט כל כך מוצלח שהשפיע על שיקום שכונה במובן החברתי והחינוכי כמו מיזם 
הגרעין- התורני".


במפגשים שלנו עם הציבור הרחב מתברר לשמחתנו, שהגרעינים נתפסים כמייצגי הציונות הדתית בכלל ואת המתיישבים  בחבלי יהודה ושומרון בפרט.


הרצון ללכת יחדיו בעשיית חסד מתמשך לאורך השנה הוליד את הרעיון לקיים: 
ל"ב (32) סדרים ציבוריים בל"ב מקומות ברחבי הארץ.
סדרים אלו מיועדים מצד אחד למעוטי יכולת כלכלית ומצד שני לאנשים הצמאים לתרבות יהודית. 
משנה לשנה הצימאון למפגש החברתי החי, הולך וגדל, וזוהי גם הזדמנות להיכרות הדדית עמוקה יותר.
חשוב לנו מאד שהמתיישבים, שאנו במידה לא מבוטלת השליחים שלהם יקחו חלק במיזם חשוב זה וכל קהילה  על פי בחירתה תיקח על עצמה לתרום "ליל סדר" ציבורי באחד הערים או העיירות. 

מחווה גדולה נוספת תהיה אם משפחות מההתיישבות  יצטרפו לסייע בעריכת הסדרים  לצדם 
של עורכי הסדרים מקרב משפחות הגרעינים התורניים. 
במצוות הצדקה, אנו פוגשים בחז"ל שני כיוונים המשלימים זה את זה. מצד אחד, מעלת הצדקה לתת בסתר כך שהנותן וגם המקבל לא יכירו זה את זה כמאמר חז"ל: 
"גדול העושה צדקה בסתר יותר מתפילתו של משה רבנו".

מצד שני, אנו פוגשים אמירות בחז"ל לכך שיש ערך גדול למפגש החי שבין הנותן למקבל. 
"אמר רבי יוחנן : טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב", כוונתו שהחיוך של האדם ותשומת הלב חשובים לא פחות מהנתינה הגשמית. יש להרבות בהארת פנים ובחיבור לבבות.
הצורך במפגש החי בא לידי ביטוי באופן בולט במצוות הכנסת אורחים בליל הסדר.
יש בנו רצון עז לקחת את האמירה המיוחדת הזאת יחד אתכם ציבור המתיישבים הנפלא לעשייה משותפת של נתינה הולכת מעמיקה ומתמשכת. אנו מאמינים שבעז"ה מכאן תצמח ברכה גדולה.

 

הרב רחמים נסימי, יו"ר רשת הגרעינים התורניים "שעלים"

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן