להכיר בגיורים פרטיים, לפני שיהיה מאוחר מדי

לצד הגידול באוכלוסיית ישראל בשנת 2017, מזהה הרב פרבר פער משמעותי בין כמות המתגיירים במערך הממלכתי לבין מספרם הצומח של "חסרי הדת". הפתרון לדבריו, הוא פשוט מאוד

חדשות כיפה הרב ד"ר שאול פרבר 08/01/18 13:43 כא בטבת התשעח

להכיר בגיורים פרטיים, לפני שיהיה מאוחר מדי
הפגנה למען גיורים פרטיים, צילום: פלאש 90. הדס פרוש

שנה חדשה משמעה סיכומים וסטטיסטיקות של השנה הקודמת. אם לומר את האמת, לצד הבשורות הטובות שנושאות הסטטיסטיקות שפורסמו, יש גם מגמות מדאיגות ביותר.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה, כבכל שנה, דו"ח על אוכלוסיית ישראל בשנת 2017 הנושא עמו גם בשורות טובות.

אוכלוסיית ישראל אשר מונה 8.8 מיליון איש תחצה את רף התשעה מיליון בחודשים הקרובים. בהתחשב במצבנו לפני 70 שנה, ישראל היא מעל לכל ספק סיפור הצלחה. בנוסף, העלייה לישראל המשיכה כבשנים שעברו עם יותר מ- 27,000 איש  שעלו השנה לארץ. בשנה החולפת גם נולדו 180,000 תינוקות, בהשוואה ל44,000 מיתות.

בין כל החדשות הטובות הללו מסתתר עניין מדאיג; בעוד 74% מהאוכלוסייה מוגדרים כיהודים, יותר מ- 400 אלף איש מוגדרים כ"חסרי דת". על אף שזהו מונח טכני, המשמעות שלו היא שלמרות שהאנשים הללו עלו לארץ מתוך תחושת שייכות לעם היהודי ומתוקף חוק השבות, הם אינם יהודים על פי ההלכה ואינם יכולים להינשא כדת משה וישראל ברבנות. יתר על כן, בשנת 2017 נולדו 3,500 ילדים לאותם הורים המוגדרים כ"חסרי דת" שזהותם יהודית, אך הם אינם יהודים על פי ההלכה.

על פי הנתונים שפורסמו, כמחצית העולים החדשים לישראל באו מרוסיה ומאוקראינה, להזכירכם, כ- 74% מתוכם לא יוכלו להתחתן בישראל. בסה"כ קרוב ל- 14,900 "חסרי דת" יהודים נוספו לאוכלוסיית ישראל ב- 2017.

אם ניקח בחשבון שמערך הגיור הממלכתי גייר פחות מ- 2,000 איש בשנה שעברה, הרי שמדינת ישראל ניצבת בפני אסון דמוגרפי – אותו היא מסרבת למנוע. במקום לפתוח את אפשרויות הגיור, ובכך לאפשר לעשרות אלפי צעירים, אשר עלו לארץ, שרתו בצבא, שילמו מיסים והם אזרחים טובים,  להשלים את תהליך שיבתם לציון וההיטמעות שלהם בחברה הישראלית היהודית, ממשלת ישראל טומנת ראשה בחול ומעדיפה לתמוך בחקיקה שמחזקת את שליטת הרבנות על הגיור, גוף המתייחס בניכור ליהדות התפוצות.

עם כל זאת, ניתן לבשר שסוף סוף מספר הולך וגדל של רבנים מקרב הציונות הדתית, מתערבים ופועלים מתוך תחושת אחריות, במקום שבו המדינה מסרבת לפעול. בשנה החולפת, "גיור כהלכה", רשת בתי הדין העצמאית לגיור, גייסה לשורותיה מעל עשרים וחמישה רבנים המשמשים כדיינים, בעיקר בגיורי ילדים. כשותף ביוזמה זו, אני רואה בגיור כאופציה היחידה ליציבות ארוכת טווח של חברה יהודית ודמוקרטית בישראל. גיור ילדים פשוט יותר מבחינה הלכתית, ומבחינת המתגיירים אינו תובעני מבחינה אישית. הוא הערובה לכך שבדור הבא האיום הדמוגרפי ידחק לשוליים.

ממשלת ישראל והרבנות הראשית מסרבות להכיר בלגיטימיות הגיורים שנערכים ב"גיור כהלכה", זאת למרות שהרבנים המשמשים כדיינים בגיורים אלה הם ראשי ישיבות ורבני עיר, שהוסמכו על ידי הרבנות ומוכרים על ידי הממסד הרבני. המודל של "גיור כהלכה" הינו הדרך היחידה לעצור את הגדילה של אוכלוסיית היהודים-הלא יהודים בישראל.

בעוד מפעל קיבוץ הגלויות בעיצומו - העולים לישראל ראויים להרבה יותר ממה שהרבנות מציעה להם. ילדי העולים ראויים להרבה יותר ממה שהרבנות מציעה להם. שנת 2018 בפתח, והגיע הזמן להישיר מבט למציאות הדמוגרפית היהודית המורכבת, שכבר לא מתדפקת על הדלת. היא כבר כאן. רבני "גיור כהלכה" כבר מציעים פתרון. האם לא הגיע העת שגם הממשלה תיקח אחריות?

הכותב הוא יו"ר ארגון 'עתים' ושותף להקמת רשת בתי הדין הפרטיים 'גיור כהלכה'