אני בן 43 אבל נכחתי בחיי רק ב-42 סדרי פסח. חלקם היו ארוכים, חלקם קצרים,בחלקם היינו רבים ובחלקם היינו מעטים. אבל כולם היו.
לפני 16 שנים הייתי אמור לחגוג את ליל הסדר עם המשפחה בבית מלון. אני לא אוהב סדר בבית מלון. היכולת ליצוק אליו משמעות משפחתית כמעט ולא קיים.
בהמשך עוד אחזור למשמעות המשפחתית. אבל הסדר ההוא, אם נחזור אליו, לא התקיים. הכול כבר היה מוכן, כולנו לבשנו בגדי חג, סיימנו להתפלל ערבית בניגון הייחודי לשלושת הרגלים ובדיוק ירדנו לחדר האוכל המרכזי, כשמחבל מתאבד התפוצץ במרכז חדר האוכל והרג 30 אנשים. ליל הסדר במלון פרק, היחיד שלא ציינתי בחיי. ליל הסדר שהפך לליל אי סדר , ולדורות.
רגעים לפני הפיצוץ ראיתי שאין מספיק מצות ויין בשולחן, חשבתי האם ללכת לרב המלצרים שעמד במרכז האולם או לבקש מהעובדים במטבח. החלטתי ללכת למטבח ולבקש עוד, שיהיה מספיק לכולם, כדי לקיים את כל מצוות הלילה. כך ניצלתי. אחרת הייתי נכנס לסטטיסטיקה של הרוגי הפיגוע הגדול ביותר שאחרי 16 שנה אין בעניינו שורה אחת בעיתון.
אני חושב על משמעות הלילה הזה. יש הרבה הכנות שעלולות להפוך לטכניות, שצריך לסמן עליהן 'וי', מעין רשימת מצוות-מטלות, וכמעט כל הציבור מקפיד על כך, לנקות את הבית מחמץ, למכור אותו, להכין קערה ולקרוא מההגדה.
יש גם מי שמוסיף פרשנויות להגדה, רוכש הגדות חדשות שיצאו לאור, משקיע בחידונים לילדים ועוד, אבל אני מבקש להציע רובד נוסף: להתחבר להגדה גם דרך הסיפור המשפחתי. לארגן מחדש את והגדת לבנך ובכך כל משפחה וההגדה המשפחתית שלה.
להכניס את ההיסטוריה האישית אל תוך ההוראה 'והגדת לבנך'. להסתכל על עשרות הדורות שמעלינו, שהעבירו לנו את המסר. להתאים בין סיפור משפחתי לסיפור בהגדה. מקשה הקושיות המשפחתי? דברו עליו בסמוך לארבעת הבנים. 'מכה' נוראה הטרידה אתכם השנה? המקום הוא ליד דצ"ך עד"ש באח"ב. סבתא שעלתה לארץ הממסד הטריד אותה? מיד לספר על כך סמוך לחד גדיא.
הרי אין משפחה שאין סיפור היסטורי מרתק ומרגש בעברה, שבזכותו היא יושבת יחד לליל הסדר תשע"ח. אצלנו, כשמגיעים ל'והיא שעמדה', ושרים 'עומדים עלינו לכלותנו', מדברים, למרות כל הקושי, על ליל הסדר שלנו במלון פרק. יציאת מצרים הולכת ונמשכת, וכולנו חלק מהסיפור. בימים ההם בזמן הזה.