יישרפו המגזרים: יש הבדל בין לייט ל-Light

שמירת המצוות תמיד תהיה חשובה אבל עצם העובדה שהיא מגדירה פחות ופחות את האדם אולי מסמנת את התגשמות חזונו של הרב קוק זצ"ל. הרב אביעד סנדרס על שני סוגים של דתי לייט

חדשות כיפה הרב אביע"ד סנדרס 09/08/17 10:32 יז באב התשעז

יישרפו המגזרים: יש הבדל בין לייט ל-Light
יישרפו המגזרים. בין לייט ללייט, צילום: Corinna Kern/Flash90

לפני שנים לא רבות שאלת הזהות הדתית היתה ברורה ביותר, או שהיית דתי/ה או לא. בין אם הקפדת על שמירת ההלכה קלה כחמורה או לאו, הזהות הדתית היתה ברורה ומדוייקת- דתי או לא. היו לא מעט שהורידו את הכיפה, הפסיקו לשמור תורה ומצוות, היו רבים שלמדו בבתי ספר דתיים ובשלב מסוים מצאו את עצמם לא דתיים, אך ההבדל היה חד וברור.

או שמירת מצוות או לא, דתי או שלא.

אך כיום המצב הוא הרבה יותר מורכב, כיום, בניגוד לעבר, גם אלו שעזבו את שמירת המצוות, את חלקם קשה להגדיר כחילוניים, חלקם הנם דתיים לשעבר, חלקם הנם דתיים לפעמים ועוד. בכלל, היום מקובל לראות בהגדרות הנוקשות של דתי וחילוני, כהגדרות לא מדוייקות במקרה הטוב או כאלו שעושות עוול במקרה הרע. היום הרבה מן האנשים מדברים על רצף שמירת מצוות, רצף של דתיות, והמיקום של כל אחד ואחת על הרצף הזה תלוי בהגדרה האישית של האדם ולא במה שהוא עושה בפועל או לא.

 

מבחינה מסוימת אנו חוזים כאן בניפוץ המסגרות הרגילות והמוגדרות. בעוד פעם המסגרות הרגילות באו לבטא מה אדם עושה או לא עושה, איזו הלכה הוא מקיים או לאו, כיום ההגדרות איבדו מן התוכן הפנימי שלהם כיוון שיכול לבוא אדם שאינו שומר תורה ומצוות כמעט כלל ולהגדיר את עצמו דתי וכן להיפך, יכול לבוא מישהו שעסוק כל היום כולו בעבודה דתית והוא מגדיר את עצמו כחילוני.

ההגדרות הפכו להיות כותרות סוציולוגיות ולא יותר מכך.

מהרבה בחינות מי שחזה ורצה בתופעה זו היה הרב קוק:

"אין לנו עצה אחרת אמנם, כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל מחנותינו. באמת, לא שני מחנות כי אם שלושה מחנות הננו מונים מאז. מסורת ישנה היא ש"ציבור" הוא כולל במובנו כפי הנוטריקון שלו "צדיקים, בינוניים ורשעים", אבל זהו דווקא תיאור אישי, ועל כל אדם בפרט למדנו ש"אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע". וטוב מאוד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו ולחטט במומיו הנפשיים, ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין. והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה, ובייחוד בכל אלה שהערך הכללי של ישראל ותקוותו יקרים להם באיזו מידה שהיא. נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה ניוושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קודשים, שהננו עתידים להביעה בכל כך המיית נפש "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". ( מסע המחנות - "היסוד" גיליון ס', כ"ו אלול תרצ"ג, 1933)

הרב קוק מבקש מצב שדומה שמתרחש היום, מצב בו נוריד מעלינו את "שמות הבעלים", הרב קוק מבקש שנפסיק עם ההגדרות שאינן רלוונטיות לאדם עצמו. לא בגלל שהרב קוק לא האמין בשמירת קלה כחמורה, אלא משום שרמת שמירת המצוות לא יכולה להיות ההגדרה החברתית של האדם, לא זוהי הפריזמה בה אנו בוחנים אותו. הרב קוק מלמד אותנו שביחס לעבודת השם או לשמירת הלכה כל אדם יודע על עצמו מה הוא- צדיק בינוני ורשע, אך זוהי עמדה עצמית של האדם אל מול בוראו ולא עמידה אל מול החברה.

ההגדרות הישנות כבר לא רלוונטיות גם מכיוון שהמוגדרים מרדו בהם אך גם בגלל שהן מעולם לא היו מדד אמתי. למען האמת נראה שאם כן מחפשים הגדרות, אם מתעקשים להגדיר, יש לשאול שאלה אחרת לחלוטין, האם האדם חותר להארה, חותר לעבודת השם, להפוך את העולם למקום מתוקן יותר, או לא.

זו שאלה אחרת לחלוטין מן השאלה הסוציולגית.

מבחינה זו יש להבחין בין שני סוגי דמויות- בין הלייט לLight. ישנו מי שבוחר להיות לייט- כזה שלא מנסה למקד את חייו סביב העבודת השם, סביב הרצון לקדם את העולם לעולם טוב יותר אלא חי חיים שלבם ממוקד רק בעצמו ובטובתו המיידית. אלו הם חיים לייט, חיים שאין בהם את המשימה הגדולה של תיקון עולם במלכות שדי.

לעומת זאת יש כאלה שמנסים למצוא את האור את הLight שבעולם בכל דבר ודבר. מציאת האור, ריבוי האור, מגיע בצורות שונות ובדרכים שונות. אך מי שמנסה למצוא את האור, הוא חי חיים של Light- חיים של אור.

ודאי שצריך לשמור על הלכה קלה כחמורה, שמירת הלכה היא דרך החיים של צדיק מבחינה אישית, חיים של אדם שהנו בינוני מבחינה אישית (ושמדברים על הלכה יש לתת משקל לכלל ההלכה ולא רק היבט של האדם למקום שלה). אך שמירת הלכה בראש ובראשונה מדברת על הפרט ולא על הגדרת הקבוצה. קבוצה לא צריכה להיות מוגדרת במידת שמירת ההלכה שלה, במידת הדבקות של "בדת".

"מה שאין אלהים מושג כי אם מתוך הדת, זה הפיל את העולם בעומק השפלות. האלהים צריך שיהיה נודע מכל החיים, מכל ההויה, וממילא יהיה ידוע בכל החיים ובכל ההויה. הדת היא אמצעי עוזר להכשיר את המעשים, המדות, הרגשות, סדרי החברה החיצונים והפנימיים, באופן מתאים המכשיר את החיים ואת ההויה לדעת אלהים. אלהים איננו מתגלה בתוך הדת, כי אם באותה המדה שהדת עצמה היא חצובה ממה שלמעלה מן הדת. דת זהו השם הנאות אצל כל עם ולשון, לא כן בישראל. תורת חיים איננה דת לחוד, תורת חיים שלנו היא התגלות אלהים, המתגלה מתוכה ביח(ו)ד כמכל ההויה. התורה וההויה, בהיותם לאחדים, מגלים הם את אלהים בחיים, בתוך הנשמה הפרטית והכללית. הקודש והחול הוא חלוק מצד הדת. הדת תשים משטרה על עניני הקודש, ותניח את ידה מעניני החול. זהו מושג מחוייב ממושג הדת. האלהים הוא מתגלה מן הכל, מתוך הקודש ומתוך החול. (פנקס הדפים א [20])"

נראה שבימינו קבוצה צריכה להיות מוגדרת על פי המשימה דרכה היא מקדמת את העולם, ההגדרה של הקבוצה עליה להגיע דרך הצורה בה היא מקדמת את הרעיון המשיחי- את תיקונו של העולם. מאוד יכול להיות שיהיו מספר אנשים שהמוקד של החיים שלהם יהיה קידום שמירת תורה ומצוות- זו המשימה שלהם, אך כפי שכותב הרב קוק ישנם דרכים אחרות לקדם את אותו הרעיון.

החלוקות הישנות של ההגדרות הדתיות אין להם כבר רלוונטיות גם מבחינה מסוימת הם כבר עשו את תפקידם, אך בעקר משום שנראה שהמוגדרים מרדו בהגדרה וחיפשו סטנדרט שונה לחלוטין.

וכאן באמת צריך לדאוג לא להיות לייט אלא להיות Light. לא לעשות דברים כמצוות אנשים מלומדה, אלא באמ לנסות לחתור לעומק, לחיים משמעותים ולא לחיים קלילים. הרבה מאוד פעמים דווקא החיפוש אחרי האלוקים שמתפרש מבחוץ כמרידה בהלכה ואולי הוא מגיע עם תופעות בעייתיות הלכתית, אך לבו הוא חיפוש בלתי מתפשר ורצון לעשות טוב וכן להיפך המרידה בתורה ומצוות היא באמת רצון לחיים לא עמוקים, חיים שאין בהם חיפוש ונסיון לעילוי רצון השם בעולם. כך גם חיי הלכה בהם מקפידים על קלה כחמורה יכולים להיות חיים של חיפוש ויכולים להיות חיים של סוצילוגיה- גם חיים הלכתיים יכולים להיות חיים של לייט.

אנו רגילים כל כך להגדרות הישנות עד שקשה לנו לראות מעבר להם. אך אכן צריך לראות מעבר להם, צריך לנסות ולכרות בריתות חדשות שמעבר לקבוצות הסוציולוגיות שהופכות להיות למעין קליפה סוציולויגת לייטית ולחפש לראות איך מכוננים בריתות של Light, בריתות של אור, שמקדמות את העולם גם אם אלו שלא שייכים לקבוצה הסוציולגית שלנו.

כמו שבטו' באב הותרו השבטים, הגיע הזמן שנעבור ממגזרים שגוזרים לשבטים, לשבטים שמורכבים מציבו"ר- מצדיקים בינונים ורשעים מבחינה אישית, אך כאלו שפועלים יחד מבחינה כללית, שפועלים להרבות את האור בעולם, להרבות את הLight במציאות.

הכותב הוא ר״מ במדרשת או״ת לינדנבאום ונאמני תורה ועבודה

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן