אפשר למחוא כפיים. צה"ל החליט: פשרה. מכירת אגף "תודעה יהודית" לחיל החינוך של צה"ל בוטלה - במקום זה "תודעה יהודית" תימכר בסוף לאכ"א. מן פשרה שכזאת.
אבל מה הרקע שעומד מאחורי אותה פשרה? לאן בדיוק נושבות הרוחות בכל הנוגע לתודעה יהודית? על כך אספר לכם.
במשך הרבה שנים גורמים מסוימים בצבא מנסים להדיר את הרבנות הצבאית בכלל, ואת תחום תודעה יהודית בפרט, ולצמצם את היקף פעילותם. התנגדותם של אכ"א וחיל החינוך לרבנות אינה עניין תקציבי, שהרי הגופים שהרבנות עובדת איתם אלו גופים אזרחיים שרובם פועלים בהתנדבות. הוויכוח הוא הרבה יותר עמוק, ולא לחינם עיתון ה'ארץ' כל שבוע מפרסם כתבה בנושא שולי שכזה בחברה הישראלית. כדי להבין על מה הוויכוח, אביא לפניכם את המסרים אותם חיל חינוך ואכ"א חפצים להנחיל לכל חייל בצה"ל.
מתוך מסמך היסוד של חיל חינוך (כל ההדגשות בציטוטים הם שלי, א"א):
"צה"ל אינו מגדיר "יהדות" או "ישראליות" מהי. מקומן של שאלות אלה הוא "המגרש החברתי", ושם הן אמורות להידון ולהתברר.
בגיבוש הזהות הישראלית והיהודית, יש להתחשב בעובדה שצה"ל מורכב ממגוון עדות ודתות- חיילים המשרתים כתף אל כתף ביחידות צה"ל השונות".
כלומר, חיל חינוך לקח על עצמו מטרה, לגבש את הזהות היהודית (והישראלית). כדי לעשות זאת, יש להתחשב בכולם, גם במסורת ישראל וגם בדתות השונות- אסלאם, נצרות וכו'. הזהות היהודית איננה סימן קריאה אלא סימן שאלה.
כך כותב קצין חינוך ראשי באגרת שהוא שלח בחודש תשרי לכל מפקדי צה"ל:
"מפקדים, בין התאריכים 24-27.9.15 נציין את חג הקרבן, עיד אל עדחא... חג הקרבן הינו חג דתי מרכזי, הנפתח בתפילה, ובמהלכו מתקיימת שחיטת קרבן, זכרון למסורת המוסלמית אודות מעשה העקידה של ישמעאל בידי אברהם.. עיד אל עדחא וחגי תשרי הינם חגים בעלי מכנה משותף".
כך כותבת קצינה בכירה נוספת בחיל החינוך, אל"מ יעל הס, אשתו של מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית, יזהר הס, לכבוד פורים לכל חיילי צה"ל:
"שתי דמויות מופת נשיות עומדות במרכזה (של המגילה) דמויות שקשה שלא לחוש אליהן אמפתיה גדולה. הראשונה.. אסתר והשנייה, השולית לכאורה, היא ושתי.. ושתי היא אולי הפמיניסטית הראשונה "ותמאן המלכה ושתי לבוא".
תכני היהדות אינם יכולים להיות כפופים למי שמחנך על עקידת ישמעאל וושתי הפמינסטית כדמות מופת, רק מי שמאמין בתורה יכול להעביר אותה ולחנך על ברכיה את הדורות הבאים.
בנוסף, חיל חינוך עובד עם מכון שיטים, הרטמן ובינה שממומנים ע"י הקרן החדשה לישראל, ותפיסת עולמם היא טשטוש הזהות היהודית.
כך למשל כתוב בתפיסה החינוכית של בינה, שמעבירים שבתות רבות לחיילים וקצינים בצבא: "העשייה בצה"ל מכוונת למפקדים ובכירים, ומטרתה עיסוק בשאלות של זהות ישראלית-יהודית מתוך גישה פלורליסטית, בדגש על המעשה הציוני כביטוי ליהדות פתוחה ומתחדשת".
על מנת לגבש את הזהות היהודית, מי שרוצה להיות רב סרן בצה"ל חייב לעבור קורס "ייעוד וייחוד" מטעם 'בינה', בו מכריחים אותו להיכנס לכנסייה (לא פחות) על מנת להיפגש עם הזהות הישראלית הרב-גונית, כך שיוכל לגבש את ה"זהות היהודית" שלו.
כך כתב קצין במשוב לאחר הקורס: "כיהודי המתחזק באמונתו, נחשפתי במהלך ההשתלמות לתכנים שצרמו לי מאוד, שלדעתי סותרים את מטרת ההשתלמות ואף מטשטשים את הזהות היהודית.
ברור לי שחופש הביטוי הוא ערך נעלה, אך לא יתכן כי בשם אותו החופש לא יעמוד אדם מנגד אדם בעל שיעור קומה שידע לסתור את דבריהם או לחזק את המושג יהודי ע"פ ההלכה (ברצוני לציין כי אין פרופורציה בין כמות התכנים שעסקו בהצגת הפלורליזם אל מול הרצאה קצרה של רב אורתודוכסי, מעבר לכך בסוף ההשתלמות בוחרים המשתלמים ספרים המוענקים כשי ומרביתם בעלי אותו האופי, אני קיבלתי ספר ששמו "אתגר השיבה אל המסורת", שבבסיסו הוא מציג את היהדות כפרימיטיבית ומיושנת, ומציע להכניס חידושים ביהדות על מנת להתאימה לעידן המודרני)".
אך אל דאגה, לרבנות "מציעים פשרה". מהי אותה פשרה? להיות כפופים לכל המרבה במחיר: חיל חינוך, אכ"א, לא משנה, העיקר להיות כפופים. הרי אסור שהרבנות תלך בראש זקוף, חס ושלום.
לחיל חינוך, ולגורמים נוספים בצבא, יש דת חדשה, דת הליברליזם, והם חפצים להנחיל אותה לכל חיילי צה"ל (כפייה דתית כבר אמרנו?), אלא שיש מישהו שעומד בדרך, מישהו שמדבר על הקשר שלנו לארצנו, על מסורת ברורה, כזאת עם סימני קריאה, על סוכות ועל פסח, על שבת וכשרות. דת זו, העתיקה והישנה, סותרת את דת הליברליזם סתירה מוחצת. זאת בדיוק הסיבה שעיתון הארץ וגורמים צבאיים עלומים חברו יחדיו על מנת שתהיה רק דת אחד בישראל, הדת שלהם, ולאחר שהם יגדירו מהי יהדות, מי יודע? אולי גם יספחו אליהם את הגיור, ויגדירו סוף סוף גם מהו יהודי.
הכותב הוא סרן איתי אסמן, רב גדוד במיל'