לאור ניסיון הלינץ' בילדים יהודים היום, אני ממליץ להגיב בחומרה ולסגור את הר הבית ליומיים ליהודים, להוריד את המגנומטרים בכניסות לנתב"ג ולהעמיד את הרכבת הקלה בשועפט לשעה וחצי עד לרגימת כל חלונותיה. ואפשר בנוסף גם להחריב כמה בתים של יהודים אם ממש רוצים. רק ככה תהיה הרתעה.
כי "איפוק זה כוח ושלום עושים עם אויבים ותהליך מדיני וקרבנות שלום והתכנסות והתנתקות ומידתיות ואקטיביזם שיפוטי והדתה והסתה וחופש ביטוי וזכויות אזרח ואני מזהה תהליכים ומיגדר וגאווה ודומא ובני עמי בחרו" וכולי.
וכעת קצת ברצינות. בסיומה של כל התרחשות ושלל תגובותיה, השאלה שכל בר-דעת צריך לשאול את עצמו היא: עם איזה מסר נותרנו בסופו של יום. עם איזה טעם נשארנו בפה, אנו ואויבינו. אתן דוגמא: באירוע הנפיץ ומעורר המחלוקות של אלאור אזריה, אחרי כל הקמפיינים, המשפט המתוקשר והמחאות מימין ומשמאל אני שואל רק- האם כעת המחבלים הדוקרים מורתעים יותר? האם כעת חיילי צה"ל יהיו אמיצים יותר?
או לדוגמא פולמוס שירות חיילות בגדודים לוחמים. מעבר לסוגיות ההלכתיות, האתיות, המקצועיות והמיגדריות, אני רק שואל- האם כעת הגדוד יהיה מבצעי יותר? האם הוא יעמוד טוב יותר במשימות לחימה?
אני ממש לא שואל בנימה קנטרנית אלא בנימה מקצועית. כי רק זה מה שצריך להנחות את מקבלי ההחלטות. ובחזרה לענייננו. אחרי כל (!) אירוע פח"עי, בין אם הוא נגמר חלילה באסון ובין אם הוא היה רק "ניסיון" (בדיוק כמו שבצה"ל מתייחסים באותה רצינות לאירועי "כמעט ונפגע") צריך להגיב לא בצורה נקודתית שלא משפיעה ממילא על האירוע הבא, כמו סגר, עוצר, הריסת בית וכולי, אלא רק בתגובות שמשרתות אותנו כמדינת ישראל ושמרחיקות מהפלסטינים את חלום המדינה העצמאית. אני קורא לזה: "תג מחיר מדיני".
אם כל אירוע רק ירחיק מהם את אותו חזון -גם אם זה לא ימנע את האירוע הבא- לפחות בואו נרוויח מזה. רוצים דוגמאות? יש המון: סיפוח שטחי מולדת והחלת חוק הדרגתית על כל יו"ש, פתיחת הר הבית לתפילת יהודים בימים מסויימים, ביטול הסכמי אוסלו, בניית יישובי צפון השומרון (חומש, גנים, קדים וכו'), ביטול המינהל האזרחי על יהודים, ועוד ועוד. בשיטה כזו "תג מחיר מדיני" יקדם אותנו, ואולי בסופו של דבר גם יעצור את הטרור המשתולל.
בקיצור- היום היה ניסיון לינץ' בילדי השומרון? התגובה היא להחיל ממחר ריבונות ישראלית במגדלים וקידה.