חדשות כיפה

הרב לאו בעצמו, כרב עיר, נמנע מלהפנות מסמכים למחלקת אישות וגרות

כיצד נחשפה הרשימה השחורה של הרבנות הראשית? האם היא בכלל קיימת או שהיא הומצאה? ומדוע ארגון 'עתים' לא נפגש בנושא עם הרבנים הראשיים ומעדיף להילחם ברבנות? עו"ד אלעד קפלן מתייחס לסערת הרשימה השחורה ומשיב על כל השאלות

הרב לאו והרב פרבר

צילום: עתים

מאז פרסום הידיעה על “הרשימה השחורה” של הרבנות קיבלנו מאות פניות מאנשים, רבנים ומנהיגי קהילות, מכל רחבי העולם, המוטרדים מנושא זה. כמו כן, בימים האחרונים, לאחר שהרבנות התנצלה על הרשימה שהיא בעצמה הוציאה, היא החלה להפיץ מידע בנושא בכדי להדוף את הביקורת הקשה - והצודקת, לצערנו - שהוטחה בה.

 אנחנו, בעתים, מרגישים צורך לענות על מספר שאלות שחוזרות על עצמן:

 

 כיצד קיבל ארגון "עתים" לידיו את הרשימות?

מאז שנת 2012 עתים מוצפת בבקשות של עולים שנדרשים להוכיח את יהדותם ברבנות, ואשר נאמר להם כי המסמכים שהציגו "אינם מוכרים", ללא כל נימוק או הסבר. פנינו פעמים רבות בבקשות להסברים, אך מעולם לא נענינו על פי אילו קריטריונים הרבנות מחליטה שרב אינו "מוכר".

ליווינו זוגות צעירים שהיו שבורים מהעובדה שזהותם היהודית נמחקה באחת על ידי הרבנות, ואשר בצער רב נאלצו לחפש פתרון חלופי לנישואין על פני נישואין ברבנות. מאחורי כל דחיה עומדת משפחה שנאמר לה: "אתם לא יהודים", ו"הרב שלכם הוא לא רב".

לאחר שלוש שנים בהן ליווינו לא מעט מקרים של זוגות שנדחו ללא נימוק על ידי הרבנות, פנינו לרבנות בצורה מסודרת בבקשה לדעת מהם הקריטריונים לפיהם היא מכירה ברב כזה או אחר. משסירבה הרבנות לענות לנו, הגשנו בספטמבר 2015 עתירה לבית המשפט בדרישה לקבל את הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל וכן את רשימות הרבנים שאושרו או נדחו עד כה.

בתשובת הרבנות לבית המשפט, שהוגשה ב- 7.9.2015 היא טענה שאין בידיה רשימות. בכל הקשור לקריטריונים, הצהירה הרבנות בתשובתה: "המשיבה (הרבנות) נדרשת לעמוד על טיבו של רב אשר בני הזוג ממציאים את אישורו בדבר יהדותם, וזאת בכדי להחליט האם ניתן להתבסס על אישורו. שיטת העבודה של נציגי המשיבה (הרבנות) הינה קיום בירורים אודות אותו רב מול רבנים תושבי המדינה הספציפית, אשר אותם מכירים נציגי המשיבה והם נאמנים עליה, תוך הצלבת מידע אודות הרב הספציפי מכמה רבנים, כאמור, מאותה מדינה".

בהמשך נכתב "הבדיקות שמבצעת המשיבה (הרבנות) אודות הרב שאישורו הוצג, הינן האם אותו רב אכן מכהן כרב קהילה אורתודוכסית, בדיקת הכשרתו כרב ומידת מחויבותו להלכה, וזאת כדי לוודא כי ככלל, אכן ניתן להסתמך על אישורי היהדות שהוא מנפיק".

בקצרה, הרבנות מצהירה – מול בית המשפט – שהדרך לפיה היא קובעת האם תעודות מתקבלות או נדחות היא זהות הרב החתום עליהן.

בעקבות שימוע בינואר 2016, הרבנות הסכימה לשלושה דברים:

1.      לסיים את גיבוש הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל (זה עדיין לא נעשה)

2.      לספק לעתים מידע בנוגע למספר התיקים שנפתחו במחלקת אישות וגרות.

3.      לספק לעתים רשימה של רבנים שאושרו/נדחו מתחילת התהליך המשפטי.

כך שהרשימה שפורסמה השבוע הגיעה לידינו בהמשך להסכמה מס' 3.

האם זה נכון שאין "רשימה שחורה" ושמדובר בהמצאה?

מדובר ברשימה שחורה. בתשובה לדרישות עתים הן בינואר 2017 והן במרץ 2017, הרבנות הבהירה כי היא פוסלת מסמכים. אך על איזה בסיס? הרשימה ציינה רק שמות של רבנים. במידה והמסמכים של רבנים אלו לא אושרו בגלל בעיה עקרונית, מדוע הרבנות לא סיפקה הסבר? לדעתנו, טיעון ה"מסמכים ולא רבנים" הוא זריית עשן. כאמור, הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל ע"י הרבנות מבוססים על זהות הרב, נאמנותו להלכה (כשמידת הנאמנות נתונה לפרשנות הרבנות) והמלצות שניתנו עליו מידי אנשים שהרבנות מכירה.

טענת הרבנות כי חלק מהמסמכים מזויפים היא מקוממת. יתכן, על אף שלא נתקלנו במקרה כזה, שחלק מהמסמכים נדחו בשל אי התאמות טכניות, אולם אנו מתקשים להבין מדוע הרבנות לא פנתה אל הרבנים החתומים על המסמכים הללו ותבעה מהם הסבר לאי ההתאמות. אחרי הכל, חייהם של אנשים עומדים על כף המאזניים.

התנהלות זו נובעת מתפקוד לקוי ומכאוס כאחד. זוהי התנהלות שאינה מקובלת במדינה יהודית בשנת 2017.

האם נכונה טענתה של הרבנות כי המסמך הגיע ל"עתים" בגלל טעות של פקיד זוטר ברבנות?

לא. כאמור, הרשימה הועברה לידינו כחלק מההסכמות שהושגו כתוצאה מהתביעה המשפטית ב- 2015, לאחר מאבק משפטי משמעותי שכל בכירי הרבנות הראשית היו מעורבים בו. למייל שנשלח אלינו בצירוף הרשימה היו מכותבים מספר אנשים, ביניהם: מנכ”ל הרבנות הראשית לישראל, משה דגן, והיועץ המשפטי של הרבנות, הראל גולדברג. המייל נשלח מתמי מזרחי, האחראית על חופש המידע ברבנות.

 האם זה נכון שארגון "עתים" נלחם ברבנות הראשית לישראל?

בשנת 2013, כשנכנס כבוד הרב דוד לאו לתפקידו, התקיימה פגישה בינו לבין הרב ד”ר שאול פרבר, יו”ר ארגון “עתים”. בפגישה העלה הרב פרבר בפניו את הבעייתיות בפעילות  מחלקת אישות וגרות, אשר פוסלת רבנים על בסיס אישי וללא כל נימוק ענייני. הרב לאו הודה בפגישה שגם הוא עצמו, כרב העיר מודיעין עד אז, נמנע מלהפנות מסמכים למחלקה הזאת, לאור העובדה שהוא מכיר את הבעייתיות של פעילותה.

החל מהפגישה ההיא ועד להגשת העתירה על ידי “עתים” ב- 2015 חלפו שנתיים ועד עתה, חלפו ארבע שנים. לצערנו, הבעיה טרם נפתרה.

בטרם נקטנו בצעדים משפטיים ותקשורתיים, העברנו במשך שלוש שנים עשרות פניות לרבנות בבקשה לטפל בבעיות במחלקת אישות וגרות, זאת לאור פניות רבות מזוגות צעירים שהגיעו בנושא זה אל מרכז הסיוע שלנו.

מה הלאה? האם ניתן לתקן את הנזק שגרמה הרבנות למאות משפחות וליחסי מדינת ישראל עם יהדות התפוצות? 

לשמחתנו, כן. ישראל היא מדינה דמוקרטית, שלא תאפשר להתנהלות כזו להמשך. כבר בימים אלה עתים פועלת בכלים משפטיים להבטיח שזכויותיהם של כל יהודי העולם יוכרו על ידי מדינת ישראל וכדי להבטיח שהתנהלות מעליבה זו כלפי קהילות בתפוצות תחדל.

אנחנו אוהבים את ישראל בכל ליבנו ומקווים שיהודים מרחבי העולם ימשיכו לאהוב את ישראל, גם מתוך חתירה לשיפור ושינוי. בשבוע האחרון, הרבנות התחילה, אולי בפעם הראשונה, להכיר בכישלונותיה. אנו יודעים שהרבה עבודה עוד לפנינו. כיהודים, נמשיך תמיד לחפש אחר "תיקון עולם".

                                    הכותב הוא מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון 'עתים'

16.07.2017

1. תודה על הפרסום החשוב (Dan Tadmor)

מעודד לדעת, שלאחר עיכובים ולחצים וסרבנות ופנייה לבית המשפט, קרב הרגע בו הקיטריונים יהו מפושים וברורים לעיונו של כל קוא ומעיין - ולא מתונים ל'התרשמויות' אישיות על סמך קירבה אישית או זיקה, חיובית או שלילית, בין אדם לאדם, בין רב לרב ובין נושא משרה לנושא משרה.

דווח על תגובה לא ראויה
17.07.2017

2. האם הרשימה תפורסם? (מישל)

ע״ש לי עניין אישי ברשימה.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר