את עומדת בתחנת האוטובוס, שלושה צעירים נושמים ונושפים עליך את עשן הסיגריות שלהם. את מבקשת בעדינות שיתרחקו והם מגחכים וממשיכים בשלהם, לא זזים. בלית ברירה את יוצאת מהתחנה ועומדת צמוד אל הכביש אך הופ! הרכב שבדיוק עבר פלט עשן שחור וסמיך בדיוק עליך. את נחנקת ומשתעלת, מסתובבת אל הצד השני, לכוון השדות הפורחים, אך גם משם, כמה לא מפתיע, עולה עשן ממשרפות הזבל הבלתי חוקיות. את שולפת את המצלמה ומחליטה – הפעם אני לא אוותר. יש חוק אוויר נקי, כך את יודעת, וזכותך לנשום אוויר נקי. ובכן, עד כאן הכל נכון למעט עובדה אחת, אם את חיה ביהודה ושומרון, זאת הבעיה שלך.
מצאת שברי אסבסט ליד הבית ואתה חושש שהילדים ושחקו בזה? אל דאגה, יש חוק ויש קבלנים שהוסמכו לטיפול ולפינוי אסבסט והכל ייעשה במהירות וביעילות. מנסיון. למעט עובדה אחת, אם אתה חי ביהודה ושומרון, זאת הבעיה שלך.
החוקים הסביבתיים בישראל מתקדמים באופן יחסי לשאר מדינות העולם, מתחדשים ומתרעננים כל הזמן. החוקים ביהודה ושומרון מנגד, הם צווי אלוף אשר בחלקם החילו חוקים ישראליים בשטחי המועצות ובחלקם עדיין נותנים תוקף לחוקים הירדניים משנת 1966.
המצב המשפטי ביהודה ושומרון הוא מורכב, על כך יעידו כולם. אבל המורכבות המשפטית הזו, שמהווה תירוץ לכך שאין חקיקה סביבתית סבירה ומפקירה את האזור קרוב ל- 50 שנה, מגיעה אל סיומה.
התאמות החוקים ליו"ש הן לרוב לא יותר מדי מורכבות. בכל מקום בחוק שבו כתוב "השר", ביו"ש הופך להיות "המפקד" או "הממונה". "המדינה" הופכת להיות "מדינת ישראל", "הכנסת" משתנה ל "כנסת ישראל" וה-"ממשלה" הופכת גם היא ל-"ממשלת ישראל", אך הבסיס נשאר לרוב זהה.
כל פסיק וכל מילה נבדקים ולאחר שמסיימים לנסח ולהתאים מעבירים את הצו למשרד המקצועי המתאים ולאחר אישורו, מתייחסים לעניין גם משרד הביטחון ומשרד המשפטים. לרוב נדרשים לעניין בדרך עוד כמה משרדים רלוונטיים. בסופו של ההליך, מועבר הצו המנוסח לחתימתו של מפקד האזור, אלוף פיקוד המרכז.
אז מה הסיפור? שכל אחד שרק חושב, מסיבה כל שהי,א שיהיה נכון לעכב את החוק פשוט עושה זאת. קחו לדוגמה את חוק האסבסט. מדובר בחוק שנחיצותו היום כבר ברורה לכולם. אסבסט הוא מסרטן. זו לא שאלה או דיון תיאורטי, זו עובדה. אז למה אין עדיין חוק כזה ביו"ש? כי ההתאמה שלו לצו תקועה במשרד הביטחון כבר למעלה משנה.
השרה איילת שקד צילום: תקשורת ודוברות דינה אברמסון
לפני למעלה משלוש שנים החלה עמותת 'ירוק עכשיו' לדרוש את הקמת הקרן לשיקום מחצבות ביו"ש. כל מטייל באזור רואה היום לאורך הכבישים את המחצבות הפרועות ואת ההרים השסועים ואין סיבה שלא לשקם אותם, עד כמה שאפשר. כבר למעלה משנתיים הקמת הקרן נמצאת בשלבים מתקדמים והצו שיורה על הקמת הקרן בקרוב ייחתם. ("אוטוטו, ממש, עוד זמן קצר, ממש בקרוב" כפי שמבטיחים לנו כבר למעלה משנה) הצו, שדרך אגב מנסחיו מסרבים לשתף את הציבור בהליך החקיקה שלו, תקוע מזה זמן רב במשרד המשפטים.
אז מה מתקדם? בדיון שנערך החודש בועדת הכנסת, עדכנה שרת המשפטים איילת שקד, שלבקשתה ולבקשת השר יריב לוין החל מה 1.6.2017 כל הצעת חוק ממשלתית שתוגש תהיה חייבת בהתייחסות כלשהי להתאמתה ליהודה ושומרון.
השוואת חקיקה, הנה תהליך שדורש תחילה השלמה של כלל החוקים הסביבתיים (ולפחות ה"חשובים" שבהם) ולאחר מכן התאמה והשלמה של כל החוקים הקיימים. את החקיקה ניתן לבצע על ידי חוק של הכנסת שקובע שהאלוף מחוייב להוציא צו תוך 30 יום.
ניתן גם לבצע אותה על ידי חוק ישיר שקובע מה יקרה ביהודה ושומרון. לא, אין טעם להיכנס כאן לדיונים המשפטיים האם החוק הזה או ההוא יהיו בלתי חוקתיים או מנוגדים לחוק הבינלאומי, אני מכיר את העמדות השונות בנושא. איכות הסביבה היא עניין שחייבים למצוא בו פתרונות כי לסביבה אין גבולות.
הכותב הוא מנהל המחלקה המשפטית של עמותת 'ירוק עכשיו', הפועלת להגנת ערכי הטבע והמורשת ביהודה ושומרון