בישיבת הר המור לא "מנותקים מהמציאות". הם מחוברים לתורה

אם ישיבת הר המור תכין את התלמידים יותר מדי לחיים, היא תהפוך למכינה. בנימין שיינברג עונה לטענה הרווחת כי בישיבת 'הר המור' מנותקים מהחיים

חדשות כיפה בנימין שיינברג 24/08/17 18:22 ב באלול התשעז

בישיבת הר המור לא "מנותקים מהמציאות". הם מחוברים לתורה
הבנין החדש של ישיבת הר המור, צילום: Yonatan Sindel/Flash90

חנוכת בית המדרש של 'הר המור' השבוע העלתה מחדש את אחד הטיעונים המרכזיים כנגד הישיבה - 'ניתוק מהמציאות'. בעיניי הטיעון הזה עצמו מנותק מהמציאות - בוגרי הר המור משמשים כמחנכים וכרבני קהילות, לא רק ביישובים חרד"ליים; הם משרתים כקצינים בצבא, חלקם בכירים, ושותפים מלאים למפעל הגרעינים התורניים.


אז מה בכל זאת הופך את הטענה הזו לכל כך פופולרית?

לטעמי התשובה מתחלקת לשתיים:


א. התורה מנותקת מהמציאות - כלומר מהמציאות כמות שהיא היום. בתורה כתוב, למשל, 'לא תלך רכיל בעמך' - אבל המציאות הרי מלאה בזה. האם מצפים מאתנו לא לקרוא עיתונים ולא לראות טלוויזיה? או תחשבו על פרק י"א במסילת ישרים, מידת הנקיות. הדרישות שם נראות כל כך מנותקות וחסרות סיכוי, וזו רק המדרגה השלישית במסילה!


כל זה איננו מפתיע. כל עוד לא הגענו לאחרית הימים יש פער מובנה בין העולם הזה לעולם הבא. לכן בדרך כלל ככל שאדם דבק יותר בתורה כך הוא עושה רושם של, או נאלץ קצת, להתנתק מהעולם. וכן להיפך, כאשר אדם מחובר יותר מידי למציאות הוא עלול למצוא עצמו מתנתק מהתורה.

נכון, כולנו מייחלים ליום שבו תהיה אחדות שלמה בין קודש וחול, בין אידאל ומעשה וכדומה, אבל כל עוד איננו שם, אני מעדיף להיות מרוחק קצת מהמציאות מאשר מהתורה.


ב. תפקידה של ישיבה - מהו תפקידה של ישיבה? אני מניח שיש הרבה תשובות לשאלה הזו. ב'הר המור' התשובה היא "לבנות את קומת הנשמה", כלומר לפתח את הצד האידיאלי של האדם. העיסוק העיקרי של האדם בשנות הלימוד בישיבה הוא להתמלא כמה שאפשר באידיאלים.

איך מממשים אחר כך את כל אותם אידאלים בחיים עצמם? שאלה טובה, אבל לא זה עיסוקה של הישיבה. את זה יברר האדם בהמשך חייו - בהתייעצות אישית עם רבותיו, בהתגבשות עם חבורה או קהילה שמתאימה לו, בלימוד מניסיון החיים. אך שלב המימוש חייב לבוא אחרי ובנפרד משלב הגדרת המטרות. 


אם הישיבה תעסוק יותר מידי בהכנה לחיים היא עלולה בקלות להפוך לסוג של מכינה. הפער העצום בין החזון העתידי למצב בהווה עלול לגרום להנמכת ציפיות ול'התאמה' של החזון. לכן חשוב כל כך שיהיו מוסדות שיעסקו רק באידיאלים עצמם, עוד לפני שאלת היישום.

אחרי שכתבתי את כל זה חשבתי על נקודה נוספת, ואולי היא המרכזית: 

ב'הר המור' באמת מאמינים ב'השפעה סגולית'. זהו מושג עמוק שדורש לימוד רב ועבורי הוא היה אחד המושגים הקשים ביותר לעיכול בתחילת דרכי בישיבה. בקצרה אפשר לומר שההשפעה הרוחנית של מעשה האדם גדולה יותר מהשפעתו המעשית. כך למשל לימוד תורה או מעשי מצוות של אדם פועלים על העולם מצד הערך הרוחני שלהם יותר מאשר ההשפעה המעשית שניתן לראות ולמדוד בראייה פשוטה (ההבנה הזו מתבססת על ראיית המציאות כמבנה אורגני שבו כל איבר משפיע על הגוף כולו, ואכמ"ל).

המושג הזה לא בהכרח פופולרי בציבוריות כיום, אבל מהרב קלנר שמעתי שזה הרעיון שחוזר *הכי הרבה פעמים* בכתבי הרב קוק. במבט כזה יש דווקא הגיון בהתכנסות פנימה ובהעצמת העולם הרוחני הפנימי. אין זו התבדלות שמתנכרת למציאות המעשית או מזלזלת בה; זו שיטה שסבורה שדווקא כך היא תביא לתיקון השלם ביותר של המציאות.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן