כיצד נשמור על עתידו של עם ישראל? אנו רגילים לדבר על עם ישראל בלשון עבר, תוך שאנו דנים בהיסטוריה הארוכה והמפוארת. לעיתים עוסקים בעם ישראל בלשון הווה ומנסים להבין תהליכים המתרחשים לנגד עיננו, אולם לא תמיד אנו מעלים על נס את שאלת עתידו של עם ישראל - מהו החזון שצריך להדריך אותנו לשמירה על עם ישראל עד בא גואל צדק?
שני תהליכים מקבילים מתקיימים כיום בעם היהודי בתפוצות. מחד, תהליך של החלשות, התרחקות מהזהות היהודית ומהמורשת, התבוללות ונישואי תערובת. מאידך, תהליך של חזרה בתשובה, קירוב למסורת והתחזקות.
אנו עדים למצב בו עם ישראל פוחת והולך מבחינה דמוגרפית ועובר כעת התבוללות בהיקף עצום שלא היה כמותו בתולדות עם ישראל, כאשר גם ההתחזקות הרוחנית לא מצליחה עדיין להשלים את היהודים ההולכים ונעלמים. תהליך זה של התבוללות הוא מהיר ונמרץ וגובה מחיר יקר בנפש ממש. המצב ה"נורמלי" שאנו מכירים כיום של התבוללות ונישואי תערובת, הוא המצב הקיים ברוב רובן של הקהילות היהודיות בתפוצות, וניתן לספור על יד אחת ממש קהילות שאין בהן נישואי תערובת.
נראה כי, במשך אלפי שנות היסטוריה יהודים שמרו על זהותם ויהדותם ולא נדרשו לשאלה הפשוטה - מדוע להיות יהודי? הם היו יהודים בטבעיות, כפי שהם נשמו ואהבו, ללא שאלות פילוסופיות. הם היו יהודים כיוון שאבותיהם היו יהודים וירשו את האמונה היהודית והרגישו צורך להוריש אמונה זו לבניהם אחריהם. אולם בתקופתנו השרשרת מתחילה להינתק וההמשכיות היהודית כבר איננה מובנת מאליה. העברת האמונה והמסורת היהודית מדור לדור אינה טבעית ופשוטה אלא היא דורשת הסבר ושכנוע, והשאלה מהי יהדות ומדוע עליי להמשיך לקיימה בחיי האישיים ובמשפחתי, הופכת לשאלה לגיטימית הדורשת תשובה רלוונטית.
וכך, המשבר האמתי העומד לפתחנו, בארץ ובעולם, איננו פוליטי אלא רוחני בעיקרו. הקיום היהודי והמשך היהדות עומד בסכנה, לא רק מפני האנטישמיות, אלא בראש ובראשונה מפני שהיהדות חדלה להיות הכוח הרוחני הרלוונטי של העם לציבור שאיננו שומר מצוות. יהודים רבים ונדמה שאף רובו של עם ישראל, שואל את עצמו את השאלות - מה זה להיות יהודי ומדוע להיות יהודי? – שאלות קיומיות שלא תמיד יש להן תשובה או מי שישיב להן.
אולם אם נשכיל להיות בזמן הנכון, במקום הנכון תוך כדי שימוש בשפה הנכונה, למצוא את התשובות עבור יהודים המחפשים את זיקתם לעם לישראל ונשכיל למצוא את הדרך הראויה להשיב על שאלות אלו בדרכי נועם, ובעיקר מתוך גישה של משמעות ורלוונטיות לכל יהודי, הרי שאפשר ממש להציל נפשות של יחידים ועל ידי כך להציל את כל עם ישראל כולו. כך, אני מאמין, שבכוחנו להציל, להנהיג ולקרב יהודים רבים ולקיים את מצוות "מקבץ נידחי עמו ישראל".
הדרך לעשות זאת ולדאוג לעתידו של עם ישראל היא על ידי שליחות - יציאה מבתי כנסיות ובתי מדרשות ושכונות דתיות אל אחינו אשר רבים מהם בבחינת נידחים ואובדים. לא תמיד באופן גיאוגרפי, אלא מבחינה רוחנית וזהותית. "תיקון עולם" הוא החזון, ו"שליחות" זו הדרך ליישם את החזון בחברה היהודית. השליחות של כל יחיד כלפי הפרט או הכלל מבוססת על רגש האחריות והזיקה ההדדית הקיימת בעם ישראל. היחס ל"אחר" כ"אח" אשר עומד ביסודה של המילה אחריות, מהווה את התשתית גם למושג השליחות.
הדרך להבטיח את עתידו של עם ישראל היא שאסור לוותר על אף יהודי בעם ישראל. אסור לוותר אפילו על אחוז אחד, על יהודי אחד בעם ישראל.
הכותב הוא ראש מכון "שטראוס-עמיאל" מבית אור תורה סטון המכשיר שליחים לקהילות ישראל