עתירת התנועה הרפורמית נגד מונופול הרבנות על הכשרות נדחתה על יד הרכב מורחב של בג"צ, אך לראשונה התיר לבית עסק להציג את הקפדתו ההלכתית: ברוב של חמישה שופטים נגד שניים נקבע כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי. עם זאת, קבעו השופטים, מותר לו להציג "מצג אמת" בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד, ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר.
הנשיאה היוצאת, מרים נאור, קבעה כי יש לאפשר לבעלי עסקים להציג תעודה או מסמך המסבירים את ההקפדה שלהם על הכשרות, בתנאי שאינם קוראים לכך "תעודת כשרות": "יכול חנווני להעיד על מרכולתו", כתבה בפסק הדין. "אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו".
"אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר'", הוסיפה, "אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת, יבחר הוא כטוב בעיניו".
בדעת מיעוט היו השופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג, שסבר כי אסור לאפשר הצגת תעודות כשרות אלטרנטיביות: "ספק רב בעינַי אם הצגת מצג אמת בכתב בדבר אופן הפיקוח על שמירתם של הסטנדרטים עליהם מקפיד בית האוכל... מתיישבת עם התוצאה של דחיית העתירה. להבדיל מהצגת הסטנדרטים עצמם, הצגת אופן הפיקוח על שמירתם מחייבת מטבע הדברים התייחסות לגורם המפקח. בכך יש משום הכרה 'דה-פקטו' בסמכותם של גורמים נוספים, זולת הגורמים המוסמכים, לספק תעודות הכשר, אף זאת – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו".
השופטת מרים נאור צילום: יונתן סינדל פלאש 90
בתנועה הרפורמית שהגישה את העתירה, רשמו סיפוק מההחלטה: "בית המשפט הפך את פסק הדין של השופטים סולברג ורובינשטיין, וקבע שבעלי מסעדות שאין להן תעודת כשרות של הרבנות יכולים להציג בפני הסועדים את העובדה שהמסעדה נוהגת על פי כללי הכשרות, ואת אופן הפיקוח עליהם", אמרו.
בארגון "השגחה פרטית" שהתעודות שהנפיק נקנסו על ידי הרבנות הראשית, מסרו כי "עידן מונופול הכשרות של הרבנות מתקרב אל סופו". לדבריהם, החלטת בג"ץ "מבשרת על הישג במאבק שהוביל ארגון 'השגחה פרטית' נגד מונופול הכשרות". מייסד הארגון, הרב אהרון ליבוביץ, אמר כי "הכשרות חוזרת לידי הציבור. זהו ניצחון חשוב לקהל שומרי הכשרות, ולחברה הישראלית כולה". הוא הוסיף כי "השלב הבא חייב להיות שינוי החקיקה ופתיחת שוק הכשרות לתחרות מלאה".
עוד הוסיף הרב ליבוביץ כי "אחרי עשורים של התדרדרות ברמת הכשרות בישראל, בג"ץ הכיר היום בעליונותה של הכשרות על פני התעודה של הרבנות הראשית. בתוך שנים ספורות הצלחנו להביא לשינויים חשובים ומשמעותיים בתחום". הוא הודה כי "החלטת בג"ץ לא מושלמת, אבל היא מהווה יישור קו מסוים עם ההיגיון ועם הדרישה של הציבור ובעלי העסקים לכשרות שאפשר לסמוך עליה. זהו פתח ברור לכשרות חלופית לזו של הרבנות".
הרב אורן דובדבני, מנהל מערך הכשרות של "השגחה פרטית", אמר כי "אין לי ספק שתחרות אמיתית בתחום רק תגביר את איכות הכשרות הכללית בישראל. בניגוד למצב של מונופול, תאגידי כשרות פרטיים צריכים להצדיק מדי יום את הבחירה בהם – הן כלפי הלקוחות והן כלפי בעלי העסקים".
יו"ר ועדת הרפורמות ויוזמת החוק להפרטת מערך הכשרות, ח"כ רחל עזריה ("כולנו"), בירכה את החלטת הבג"ץ. לדבריה, "זהו עוד צעד בדרך לפירוק מונופול הכשרות. כולם יודעים שמערך הכשרות של הרבנות לא מתפקד ורק פירוק המונופול ופתיחת השוק לתחרות יפתור את הבעיות שיש כיום".
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" בירכו את השופטים ואמרו בתגובה לפסיקת בג"ץ: "מערכת הכשרות של הרבנות הראשית משיתה בשטח קשיים, כשלים, חוסר יעילות, וגורמת לצרכני הכשרות לסבול מהשגחה לא איכותית על הכשרות... כל עוד הכנסת ממאנת לקחת אחריות ולהסדיר בחקיקה את הפרטת מערך הכשרות כפי שהצענו יחד עם ח"כ עזריה, ראוי שיינתן פתרון לכל אותם עסקים קטנים הסובלים מהפרוטקשן וחילול השם שהולך ומתפשט במערך הכשרות". הם קראו "לקדם הסדרה של הנושא בכנסת עם פתיחת מושב החורף".
תגובת הרבנות הראשית:"בית המשפט קבע היום כי בית העסק לא יוכל לכתוב את המילה כשר וכן כל מצג כשרותי אחר, אך יוכל לכתוב את הסטנדרטים ההלכתיים שעל פיהם הוא פועל. באמצעות פסיקה זו פוגע בית המשפט בצרכן אשר מעוניין לצרוך כשרות ואינו בקיא בכלל הסטנדרטים ההלכתיים. זהו יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל.
מחובתנו להתריע כי במתן האפשרות לבית העסק להציג את עצמו כשומר על כללי הכשרות מבלי פיקוח ראוי וגוף רגולטורי מוסמך, נפתח פתח להונאות כשרותיות קשות ומורכבות ששום גוף לא יאכוף, אין מי שיערוב לצרכן המזון ש "מצג האמת" מתנהל על פי ההלכה הסדורה והמסורת היהודית".
הרב הראשי הרב דוד לאו אמר כי "מתן אפשרות לבעל עסק להציג עצמו ככשר בשעה שלמעשה אינו קיבל את כשרות הרבנות הראשית, היא מכשול גדול, וכדברי השופט רובינשטיין בפסק הדין: "מדרון חלקלק אשר עלול להטעות את תכליתו של חוק הונאה בכשרות ובעיקר להטעות את הצרכנים".
הרב הוסיף וציין כי "הרבנות הראשית תמשיך לעמוד על המשמר וכגוף האמון על נושאי הכשרות תמשיך לתת את השירות האיכותי והכשר ביותר עבור עם ישראל". לסיום הוא הבהיר כי "בימים אלו מתקיימות ישיבות אינטנסיביות של צוות ההיגוי להסדרת מתווה הכשרות החדש שיתקן את הליקויים שהיו בעבר ויצעיד את עולם הכשרות לדרך המלך".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני מברך את החלטת בג" צ בנוגע לכשרות בישראל. המשוואה שנוצרה כאן שכשרות = שחיתות חייבת להשתנות. מערך הכשרות חייב לחזור להיות מערך שדואג לכשרות עבור אזרחי מדינת ישראל ולא מערך שדואג בעיקר לג'ובים למקורביםולא לכשרות עצמה.הם מרחיקים אנשים לא רק מכשרות אלא מהיהדות כולה".
מארגון צהר נמסר: "הארגון לומד את פסק הדין כהמשך להיערכותו לכניסה לתחום הכשרות כפי שהצהירו רבני הארגון בעבר"