שלב נוסף בשילוב הבנות הדתיות בצה"ל. בג"ץ קבע בשבוע שעבר כי על משרד החינוך לעדכן את תקנותיו כך שתינתן תמיכה כספית גם לבנות דתיות שמעוניינות להתכונן לגיוס במסגרת פעילות קדם צבאית. בתגובתם לעמדת המדינה הביאו העותרים את דברי הסכמתו של הרב אליעזר רבינוביץ' לספר שעוסק בנושא הדרכות הלכתיות-רוחניות לבנות שהחליטו להתגייס.
כיום מתקצב משרד החינוך, ובתוכו החמ"ד, רק בנים דתיים המעוניינים להתכונן לקראת גיוסם לצה"ל. לפני כשנה עתרו נגד התקנה הנוכחית עורכי הדין אמנון לורך, גיא פורר ודבי שליט ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', בטענה שמדובר באפליה גם כנגד הבנות הדתיות וגם כלפי כלל האוכלוסיה הדתית לרבות המגזר החרדי, הדרוזי והערבי.
יש לציין כי תלמידות דתיות זכאיות לפעילויות הכנה לקראת שירות לאומי בלבד ואין התייחסות בתקנות להכנתן לקראת שירות צבאי. העותרים ביקשו מבית המשפט להורות למשרד החינוך, "לתקן מבחנים לתמיכה כספית בפעילות הכנה לא פורמאלית לשירות צבאי ולאומי גם לאוכלוסיות שאינן נמנות על החינוך הממלכתי דתי, וכן לבנות הלומדות בחינוך המללכתי-דתי, ולתקצב את כולם באופן שוויוני".
בתגובתה לבג"ץ ענתה המדינה כי למנהל החינוך הדתי יש אוטונומיה בכל הנוגע לחינוך הדתי במוסדותיו, וכי משנתו החינוכית אינה מתיישבת עם חינוכן של הבנות הדתיות לשירות צבאי. לטענת המדינה, המבחנים למתן תמיכה כספית משקפים את תפיסת החינוך הממלכתי דתי, המבחינה בין גברים ונשים ובהתאם מעודדת את תלמידי החמ"ד לשירות בצה"ל ואת תלמידותיו לשרת בשירות לאומי.
הרב רבנינוביץצילום:כיפה
עובדה מעניינת נוספת היא שבתגובתם לעמדת המדינה שילבו העותרים את דברי ההסכמה של נשיא ישיבת מעלה אדומים, הרב אליעזר רבינוביץ', לספרו של תלמידו הרב אלי רייף שעסק בנושא גיוס בנות דתיות לצבא.
בדברי ההסכמה שכתב הרב רבינוביץ' לספר 'שלום בחילך', שמספק לבנות שמתכוונות להתגייס הדרכה הלכתית ורוחנית וששולב בעתירה, הוא ציין בין היתר כי "אמנם לפי דעתי עצם גיוס בנות במסגרת צבאית הוא בעייתי מאוד, אבל ברור שכיון שבנות דתיות רבות בוחרות במסגרת זו, והן רוצות לשרת בצבא מתוך הקפדה על אורח חיים דתי ושמירת ההלכה, חובתנו לספק להן הדרכה רוחנית והלכתית, להורות את הדרך אשר ילכו בה, ותזכינה לבנות בתים נאמנים בישראל".
בסיום הדיון קבע הרכב השופטים שמנה את שופטי העליון ניל הנדל, יורם דנצינגר ודוד מינץ, כי על מדינה לעדכן בתוך שלשה חודשים את בית המשפט האם היא התקינה מבחנים למתן תמיכה כספית עבור בנות החינוך הממלכתי דתי המעוניינות להתגייס לצה"ל.
בעבר טענה המדינה לטענות דומות כי החמ"ד פועל במסגרת משרד החינוך, רשאי לקבוע מבחני תמיכה, התואמים את עמדת הרבנות הראשית האוסרת (על פי טענתם) על גיוס בנות לצבא. יחד עם זאת, ציין משרד החינוך כי הוא פועל לגיבושם של מבחני תמיכה לטובת ליווי בנות החינוך הממלכתי-דתי, אשר בוחרות להתגייס לשירות צבאי.
העותרים טענו כי פעילות משרד החינוך בנושא לא הייתה יעילה שכן, "טיוטת מבחני התמיכה החדשים הציגה מבחנים חסרי משמעות מעשית, שלא שינו דבר מהמצב עובר לניסוחם וכל מטרתם הייתה כנראה לייצר רושם של עשייה ובכך להשתיק את העותר. טיוטת המבחנים גם לא התייחסה כלל לתמיכה באוכלוסיות שאינן נמנות על החינוך הממלכתי-דתי. כך או אחרת, גם מבחנים אלו לא נכנסו לתוקף עד היום, וזאת למרות שחלפו כשנתיים מאז פרסומם להערות הציבור".