ארגון בית הלל במסמך הלכתי הקורא לעדכן את תפילות תשעה באב

"יש להקפיד הקפדה יתרה שלא לומר דברי שקר בתפילה": ארגון 'בית הלל' במסמך הלכתי חדש הקורא לעדכן את נוסח התפילה לאור תקומת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות לו זכה עם ישראל. יו"ר הארגון, הרב מאיר נהוראי: "קיים קושי באמירה שירושלים שוממה מאין יושב בתקופה שירושלים פורחת ומשגשגת"

חדשות כיפה חדשות כיפה 27/07/17 18:43 ד באב התשעז

ארגון בית הלל במסמך הלכתי הקורא לעדכן את תפילות תשעה באב
אירועי תשעה באב, צילום: חיים צח

מסמך ההלכתי שמוציא בימים אלה ארגון רבני ורבניות בית הלל תחת השם "על הגאולה ועל התמורה בתפילה", מציע הצעות מעשיות לשינויים הנדרשים בנוסח התפילה הקיים, תוך דיון נרחב בסוגיה ההלכתית אודות האפשרות לתקן או לשנות בנוסח התפילה. המסמך הינו חלק מחוברת החדשה של הארגון 'תפילה וגאולה – השפעת תקומת מדינת ישראל על התפילה', המופצת ערב תשעה באב, ומבקשת להתמקד בהשפעת נס הקמת המדינה, וניסיון למצוא את הנוסח הראוי שישולב בתפילה אודות אבלות על חורבן המקדש בתקופה של גאולה.

במסמך ההלכתי נכתב: "תקומת מדינת ישראל וקיבוץ הגלויות שינו את חיי העם היהודי שינוי עמוק... כדרכם של יהודים, ביקשו רבים לתת לאירועים אלו ביטוי בעמידתם בתפילה לפני בורא העולם, אלהי ישראל. כך נוסדו התפילות המיוחדות של יום העצמאות ושל יום ירושלים, כך נכונה התפילה לשלום המדינה. ואולם בחינה מדוקדקת מזווית מבט של שבעים שנות קיום המדינה, מורה כי אין לאירועים אלו ביטוי של ממש בתפילת היום־יום. יתרה מכך, היגדים רבים בתפילה אינם עולים בקנה אחד עם קיומה של מדינת היהודים ועם חייהם בארץ ישראל".

המסמך ממשיך וקובע כי תופעה זו אינה ראויה על פי מסורת ההלכה, "שכן יש להקפיד הקפדה יתרה שלא לומר דברי שקר בתפילה, ודאי כאשר יש בכך אטימות לשינוי החיובי בסדרי החיים היהודיים וכפיות טובה כלפי מושיעם של ישראל. השתלשלות התפילה במשך הדורות מלמדת כי תמורות היסטוריות מחוללות שינוי בנוסח התפילה, ובמשך הדורות נוספו לנוסחתה המקורי פיוטים ומגוון פסוקים ותחנונים. מסגרת התפילה כוונה מלכתחילה לגלות את הגמישות הנחוצה כדי להיות רלוונטית לחיי המתפלל". יחד עם זאת, קובע המסמך כי יש לאזן בין הרצון למנוע מחלוקת אפשרית לרצון לתקן את החיסרון הקיים, ועל כן יש לבצע שינויים שלא יזעזעו את סדר התפילה הרגיל, תוך התייעצות של אנשי כל קהילה ומנהיגותה הרוחנית.

אחד השינויים אותם מציע הארגון וכבר בעבר עסקו בכך גדולי הדור הרב שלמה גורן זצ"ל והרב חיים דוד הלוי זצ"ל, הוא שינוי נוסח תפילת 'נחם' של תשעה באב, כך שנוסחה יתחשב בשובנו לירושלים במאות אלפי בניה ובריבונות ישראל עליה. שינוי נוסף שמציע הארגון הינו הוספת פרק קכ"ו בתהילים: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", בבתי כנסת שבהם נהוג להוסיף פרק תהילים בסיום התפילה. גם בתפילת קבלת שבת ממליץ הארגון להוסיף מזמור לתודה (תהילים ק') כמנהג עדות המזרח, זאת "כמבע המכיר בטובה שלה אנו זוכים במדינת ישראל, ותהיה בתוספת זו לשאר העדות גם גישור ואיחוד לתפילות כל ישראל".

יו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל, הרב מאיר נהוראי: "נושא התפילה הוא אחד מעמודי התווך בעבודת ה'. ישנה דילמה לאורך הדורות בין הצורך לעדכן, להוריד או להוסיף קטעי תפילה שיביאו בחשבון גם את הכרת הטוב והבעת התודה לקדוש ברוך הוא, ובין הרצון לשמר את התפילה כפי שהיא מסורה בידינו. זה שנות דור אנו אוחזים בניסוח הקבוע של התפילה ומחובתנו להמשיך ולדקדק במסורת אבותינו. ואולם אי אפשר להתעלם מהניסים הגדולים שחווינו בדורות האחרונים".

הרב נהוראי מציין כי העיתוי שנבחר לפרסום החוברת אינו מקרי: "ימי בין המצרים, ובפרט תשעת הימים, מעוררים בכל שנה מחדש את המתח בין החובה לזכור את החורבן ואת החסר, לבין הרצון להוקיר תודה על ניצני הגאולה שזכינו להם".

ראש בית המדרש של הארגון, הרב עמית קולא: "נוסח התפילה התקדש במסורת ישראל. עם זאת, בעמידה בתפילה מול ה' יש להיות דוברי אמת. יש להכיר טובה על תקומת מדינת ישראל והתכנסותם של מיליוני יהודים בארצנו, כעם חופשי, ולכן אי אפשר להשתמש בביטויים המשקפים מציאות גלותית. זה שקר, זו כפיות טובה. בחודשים האחרונים עמלנו בבית המדרש על החוברת, שהן במסמך ההלכתי והן במאמרים הנוספים בה, מציעה פתיחת צוהר להתמודדות עם אתגר מרכזי זה בחיי האמונה".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן