השמועה אומרת שישיבות הנהלת בנק ”אגוד“ נפתחות בדבר תורה על פרשת השבוע. מסתבר שהשמועה נכונה. מי שאחראי למנהג הזה הוא הוא בוגר ישיבת הסדר ובין המשפיעים כיום במשק הישראלי - חיים פרייליכמן, מנכ"ל בנק אגוד. יש מי שיראה אותו מדושן עונג אך מחלון משרדו הוא לא שוכח להצביע מדי יום על חנות המכולת הקטנה בסוף הרחוב שהייתה שייכת לאביו, שנפטר כשהיה בן 16 והותיר את פרייליכמן הצעיר לפרנס את משפחתו.
חודש לפני פרישתו, בקרתי במשרדו המרשים בתל אביב כדי לברר האם יש משמעות להיותו מנכ"ל בנק דתי וכיצד הפכה המערכת הבנקאית לשנואה במדינה. וגם קצת על המתיחות בינו לבין שר החינוך הרב שי פירון. אבל רק קצת.
נו חיים, אתה ממליץ לי להיות מנכ"ל בנק?
”תשמע, אני אוהב את העובדה שלי ואפילו מאוד. כל עבודה מכבדת את בעליה, כשהייתי צעיר עבדתי בקשירת עיתונים וזה היה מכובד בעיני. אם היית שואל אותי אז אם אהיה מנכ"ל של בנק, הייתי מסתכל עליך בתור בן אדם הזוי. מנכ"ל זה פסגת הארגון והתפקיד המרכזי ביותר והחשוב ביותר בארגון. הוא צריך להיות מנהל שזה אומר להנהיג, לראות את הדברים בראייה כמה שיותר רחבה ואת התמונה המלאה. אתה חייב להיות מעורה במה שקורה בבנק וגם במה שקורה בעולם כדי לתת מענה נכון לתנועת השווקים בעולם. זה תפקיד מאוד אינטנסיבי שדורש תשומת לב כל הזמן, אנשים מפקידים את כספם ונכסיהם אצלי ומצפים שאני אשמור להם עליהם“.
האחריות הזאת על כספם של משפחות, אני לא הייתי נרדם בלילה.
”בהחלט, גם ביום וגם בלילה. אני לוקח את הנושא הזה מאוד ברצינות ואין לי רגע אחד של שקט. קח לדוגמא את נושא הסייבר, איך אנחנו כבנק מגנים על כספי הלקוחות שלנו בפני זה? זה נושא כאילו אזוטרי אבל חשוב מבחינת בטחון מידע. אז יש לי הנהלה טובה ודירקטוריון טוב, יש לנו עובדים טובים עד אחריו הפקידים כך שאני לא לבד. זו עבודה מלחיצה אבל למדתי להסתגל ולא לוותר על אתגרים בגלל לחץ. ואם אני טועה אני לא מתבייש להגיד שטעיתי“.
זה קרה פעם?
”כן, בטח. הייתי פעם מורה למתמטיקה ויום אחד הגעתי לכיתה ואמרתי להם 'תלמידים, שיעור שעבר טעיתי בתרגיל'. אז כן, גם מורה טועה וגם מנכ"ל בנק טועה ואני לא מתבייש להגיד שטעיתי ולתקן. ההערכה אליך תהיה גדולה יותר כאשר אתה מדבר באופן ברור וחד ולא מזגזג“.
הבנתי שלמדת בישיבת הדרום ונאלצת לעזוב את הלימודים בעקבות בעיות בבית. ספר על התקופה ההיא.
”גדלתי בתור ילד בתל אביב ברחוב הירקון 14, השתייכנו לזרם של פועלי אגודת ישראל, שכבר לא קיים ואני הלכתי לכיוון של המפד"ל. אבא שלי היה חסיד ואני שומר על מסורת החסידות בביתי עד היום. כמו שאמרת, למדתי בישיבת הדרום וכשהייתי בגיל 16 אבא שלי נפטר באופן פתאומי כמה שבועות אחרי חתונה של אחותי. בפינת הרחוב שבו ממקום היום הבניין בו אנו יושבים עכשיו הייתה לנו חנות מכולת וכשהוא נפטר החלפתי אותו. הייתי צריך להחזיק את החנות, את הבית ולשלם על הוצאות החתונה של אחותי אז עזבתי את הישיבה ועבדתי בחנות.
”אמא שלי לא הייתה כל כך בריאה כך שאני נאלצתי לפרנס. הייתי קם לותיקין להגיד קדיש ומשם ממשיך למכולת עד הערב. כשקמנו מהשבעה בא אלי אדם ואומר לי שאבא חייב לו 800 לירות, שזה הרבה מאוד אז. הצלחתי להחזיר את כל החובות ומכרנו את החנות.
”מאוחר יותר אמא מצאה עבודה במשרד הפנים וחזרתי לישיבה. תוך כדי הלימודים עבדתי בקשירת עיתונים במערכת עיתון 'הארץ' בתל אביב. הייתי בורח מסדר ערב, מתחיל לעבוד בעיתון בשמונה וחצי בערב ומסיים בארבע לפנות בוקר. הייתי חוזר הביתה, מתקלח, לפעמים מספיק לישון ולפעמים לא, וחוזר לישיבה ליום לימודים כרגיל. את החבר'ה בישיבה הייתי מפנק בעיתונים“.
ממש סיפור סינדרלה. רק בלי השמלות והכל. איך זה לעשות את המעבר מאדם שעובד בלילות להילחם על לחמו למשכורת של מנכ"ל?
”אני זוכר שמתחת לבנק אגוד הייתה פעם מסעדה וכשעבדתי במכולת הייתי מביא לה שקי סוכר וקפה, לימים נהיית מנכ"ל של הבנק באותו הבניין. לשאלתך, כל בוקר כשאני קם אני אומר לעצמי 'אני חיים פרייליכמן, בן של מכולניק'. ככה כל החיים. היום אני מנכ"ל מחר אני יכול להיות סתם משהו. אני עומד מול הראי ואומר לעצמי את זה. להגיד את זה, זה גם אומר לעשות, לכבד אנשים אחרים ולזכור אנשים שאין להם. דווקא בגלל תפקידי כמנכ"ל בנק אני יכול לעזור לאנשים במסגרת המותר לי. אסור לחשוב שאם הגעת לרמה גבוהה את יכול לזלזל. לצערנו אתה רואה גם כמה אנשים גדולים שנפלו. אוי, זה מזכיר לי פירש רש"י. (קם ומביא חומש מקראות גדולות מן הסט מאחורי שולחנו).
אנחנו הולכים לעשות עכשיו חברותא!?
חכה רגע, נו. אני רוצה לצטט את הפסוק במדויק.
טוב, בסדר.
”אז ככה: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך, באחד שעריך, בארצך, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך לא תאמץ את-לבבך, ולא תקפוץ את-ידך, מאחיך, האביון. כי-פתוח תפתח את-ידך, לו; והעבט, תעביטנו, די מחסורו, אשר יחסר לו". על המילים "די מחסורו" רש"י מעיר שמצווה להעשיר אדם שנפל מנכסיו ואפילו סוס לרכב עליו וכל אשר יחסר לו. זו למעשה אמירה ערכית, אמירה שאומרת שצריך להתייחס לאדם שנכשל במעמד כזה שיכבד אותו. גם אדם שנפל לבירא עמיקתא, עליך לשמור על כבודו. אני חושב שזה מנכ"ל בנק על פי התורה, לעשות הסדרי חוב ולהקל לכל בן אדם ולנסות לעזור לו“.
אתה חושב שיש הבדל בין מנכ"ל בנק דתי לשאינו דתי?
”קודם כל, בישיבות הנהלת הבנק אני אומר דבר תורה מפרשת השבוע או דברי תורה שקשורים לאירועים אקטואליים“.
ואיך הם מקבלים את זה?
”בסדר גמור, למה לא? אתה יכול לדבר על ערכים, לדבר על עזרה לזולת וחשיבות הגר ומצד שני לעמוד על שלך. יש לך בתורה בלי סוף דברים שאפשר לדבר עליהם. רוב החילונים כן מחוברים וזה כן אכפת להם. במקום שלי ועמדתי כמנכ"ל אני יכול להשפיע, לאו דווקא בעבודה בנקאית אלא אפילו בלהגיד אמירה בעלת ערך ציבורי. אז כשיש לי אני אומר“.
זה מאוד יפה. השאלה האם היותך אדם דתי משפיע על התנהלותך כמנכ"ל בנק?
”זה ברור שכמנכ"ל יש לי החובה לשמור מצוות אבל אני מנסה גם לקחת את ההלכה ולקיים אותה הלכה למעשה במקומות שאני נתקל בהם. זה מאוד מאתגר כשמדברים למשל על שמיטה וריבית אבל אני בהחלט מנסה. למשל הנחלתי בבנק את ערך ההוגנות. זה ערך אוניברסלי כמובן אך בהזדמנות זו הסברתי שזה חלק מהערכים האוניברסליים שהיהדות מביאה לנו, כמו איסור עושק, ושזה ברור לכולם ולא חייב להיות אדם דתי בשביל זה.
”הנה עוד דוגמא, בנק יכול לקחת עמלת פירעון מוקדם. כלומר, הוא גובה תשלום מאדם שפרע את חובו טרם הזמן כיוון שהבנק מפסיד מכך כסף. אלא שנוצר מצב שהבנק מפעיל כונס נכסים לאדם שלא עמד בתשלומים ומכיוון שהוא למעשה פורע טרם זמנו אז הוא גם לוקח ממנו עמלת פירעון מוקדם. באתי לבנק טפחות ואמרתי להם 'תגידו, אתם מטורפים?'. אמנם זה מותר חוקית, אבל איך יעלה על הדעת לפנות משהו מביתו ועוד לגבות מהמסכן גם עמלה?! כשהגעתי לבנק אגוד החלטתי להוריד את הדבר הזה. זה לקחת ערך דתי וליישם אותו, אני חושב שהנזק לבנק הוא שולי לצד הערך שבדבר“.
אם כבר פתחת את הנושא, איך ההרגשה לשלוח אנשים לפנות משפחה מביתה כי לא שילמה חוב?
”הרבה מאוד אנשים לא צריכים לקחת הלוואה מראש והם בכל זאת לקחו ונקלעו לקשיים. הבעיה היא שהם לא באים להתייעץ עם הבנקאי שלהם. לא עושים שום צעד לפני התייעצות“.
הם לא באים כי הבנקאי דואג לבנק ולא להם.
”זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. הוא דואג לבנק אבל הדאגה להם כלקוח היא גם הדאגה לבנק ואין סתירה. אם אדם לקח חוב ואינו יכול להחזיר, יש בעיה. אם הוא בא בזמן לבנקאי יש לנו פתרונות כמו להקל בריבית ועוד. רוב הבנקים תמיד מנסים לעזור לאנשים ובאים לקרתם, ואני אומר לך באחריות- ניהלתי שלושה בנקים בחיי: את אדנים, טפחות ואיגוד. לפעמים אנשים מתנהלים מעבר ליכולת שלהם וכבר אין לנו יכולת לעזור להם ואין לנו ברירה. לפעמים אנחנו ממליצים למשל למכור את הדירה ולעבור לדירה צנועה יותר ולהציל את המשפחה אבל אתה רואה אנשים שלא מוכנים לשמוע על פתרונות. זו לא החלטה קלה אבל אפשר להציל משפחה. אני מטפל בפניות כאלה כל הזמן“.
מדוע אנחנו שונאים אתכם, הבנקים?
”זה נובע מהעובדה שלבנק יש כסף. אדם לוקח משכנתא וכל ראשון לחודש הוא מחזיר כסף ומתעצב. הוא שוכח שבזכות המשכנתא יש לו דירה, הוא כבר שוכח ממי יש שלו כסף. יש משהו בפסיכולוגיה של אנשים. בבנק איגוד כל לקוח שיש להם שכר של 7 אלף מקבל חשבון הפוך, בלי עמלות עו"ש ובלי ריבית על המינוס. אין טענה מול חשבון כזה ולמרות הכל אנשים לא מתנפלים על החשבון שלנו. למה? כי נוח להם בבנק. אז מוצאים כמה מקרים חריגים ועושים מהם חגיגה בתקשורת“.
הסדרי חוב שאתם עושים לטייקונים זו אינה חגיגה מוצדקת?
”תראה, לגברת כהן מחדרה אני עושה הסדרי חוב שלוש פעמים ויותר, אבל אצלה החוב הוא קטן של מאה אלף ושל טייקון זה מאה מיליון. ישנו תהליך בשנים האחרונות שבו כל עיתונאי חושב שהעיתון הוא במה בשבילו לצאת נגד טייקון וזה עושה נזק קודם כל למשק. אני לא אומר שכל הבנקים בסדר, ולא אומר שלא שגינו, אבל הבנקים הם שמניעים את המשק. אם נתנו לטייקון אשראי של רבע מיליארד כשהחברה שלו הייתה שווה מיליארד זה הגיוני וסביר. ברגע שיוצאים נגד טייקון, בלי להזכיר שמות, ואומרים עליו דברים, ערך המנייה שלו יורד. המנייה ששווה מיליארד והחוב מיליארד 200, אך בעוד הוא ציפה שחברה תעלה לשני מיליארד, העליהום הוריד את המנייה מה שלא משקף את הערך שלה. רק בגלל הרעש. זה גורם נזק לציבור כולו מחזיקי האג"ח. יש תהליך לא נכון. אני לא נגד ביקורת אבל האוובר פרסום ומידע, שלעיתים הוא בכלל לא מדויק וללא אחיזה במציאות, זה עושה נזק כללי“.
הקמת את בית הספר 'דעת מבינים' בפתח תקווה. למה בעצם?
”הקמנו את בית הספר מתוך כורח של קבוצת הורים שרצתה לקבל חינוך טוב לילדים והחמ"ד לא נתן את זה בשכונה שלנו. ניסנו לשנות את זה בתוך המערכת והיא לא קיבלה את הרעיון שלנו ומשפחות התחילו לברוח לבתי ספר דתיים פרטיים כמו 'נעם' ו'למרחב'. כשראינו שלא עוזר כלום הקמנו בית ספר כאיום וחשבנו שזה יגרום למערכת החינוך להתעשת. מי שעמד מאחורי בית הספר הם אנשי עסקים ואנשי ציבור שחשבו מה שטוב יותר להקים בית ספר עם בסיס תורני ערכי עם לימודיים כלליים ברמה. הקמנו מתוך ראייה לטובת המורים והתלמידים שמקבלים דברים שלא מקבלים בבית ספר רגיל. היו לא מעט ויכוחים בעיר בנוגע לבית הספר אך כיום הוא פועל ובהצלחה“.
הרב שי פירון, שר החינוך כיום, התנגד מאוד אז לפתיחת בית הספר.
”הרב פירון התנגד כי הוא דוגל, עד היום, בשיטה שכל בתי הספר צריכים להיות ממלכתיים. אני חושב שיותר ויותר בתי ספר פרטיים עולים, אם זה בתי ספר אקולוגיים ואם תורניים. זה קיים בעולם ואי אפשר לעצור את זה דווקא לגבי 'דעת מבינים'. אנחנו רוצים יותר תורני, מה הבעיה בזה?“.
הבעיה היא שנוצר בית ספר אליטיסטי לעשירים שבורר לו את הטובים שבטובים.
”אבל זה לא נכון, אנחנו פתוחים לכולם. אם יש תלמיד משכונה מסוימת שקשה להורים שלו לשלם אנחנו עוזרים להם. אני אישית דואג לילדים האלה לשכר לימוד. החלטנו למשל לשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים, מוגבלים מסוגים שונים, שאנחנו מממנים אותם כאידיאל לטפח אותם. הרב שי פירון ברמה העקרונית נגד כל מה שלא ממלכתי. זה לגיטימי, אבל העולם כבר לא שם“.
ואז צצה פרשת התלמידים האתיופים.
”זו הייתה עלילת דם שהוציאו עלינו. היו תלמידים אתיופים שאכלו צהרים מכסף שאני הבאתי. השאלה הייתה לגבי מינון התלמידים כי לא הייתה לנו יכולת כלכלית לסבסד את כולם. זה היה הויכוח והוציאו אותו מפרופורציה והפכו הכל לפופוליסטי. הלכו לעיתון חילוני ועשו קמפיין נגד הציבור הדתי וזה פעל כבומרנג. בשורה התחתונה הנזק שנוצר הוא נזק לציבור הדתי כולו. אנשים זוכרים שלחבר'ה הדתיים בפתח תקווה יש בעיה עם אתיופים, הם לא זוכרים אם זה 'דעת מבינים' או לא. דווקא הציבור שלנו שהכי הרבה עובד עם אתיופים חטף את האש. בעידן שלנו יש מקום לבתי ספר פרטיים, להורים שרוצים לתת מקום מוגבר בתחומים שונים ובתנאי שעמותת בית הספר תאפשר לכל ילד להיכנס ללמוד. לקחנו הורים שמוכנים לתרום מזמנם וכספם ומינפנו את החינוך. אני פונה גם היום לשר החינוך, קח אותנו, תשתמש בנו. קחו את בית הספר כמודל לחיקוי. אנחנו נתמוך ונשתף פעולה“.
טוב. אז האמת שאתה פורש בקרוב, מה הלאה?
”התחלתי כמנכ"ל בנק בן 32, שזה עד היום מנכ"ל הבנק הצעיר במדינת ישראל וניהלתי שלושה בנקים שאחד מהם הוא הבנק הגדול במדינה. הפרק הזה של הבנקאות מיצה את עצמו. קבעתי לעצמי שבהגיעי לגיל 60 אסיים את הפרק המלחיץ בחיי ואפנה לתחומים אחרים ברמה כזו שאני קם בבוקר ולא יהיה לחץ. אני מתכנן קודם כל לשבת ללמוד תורה. יש לי שיעור קבוע בבית אבל חסר לי לשבת בנחת וללמוד. מקווה שאוכל לעשות את זה.
”אני רוצה ללמוד היסטוריה וקורסים נוספים, לחזור קצת לימי האוניברסיטה. לעסוק בנושאים בצורה מעמיקה מה שעד היום לא היה לי זמן. בנוסף, אני רוצה לעסוק בהוראה וללמד, תחומי הניהול והבנקאות במכללות ולא בוחל גם בתלמידי תיכון כי אני מאוד אוהב ללמד ולהנחיל ידע בקרב חבר'ה צעירים. אתה יודע, הבן שלי לומד משפטים אך מייעד עצמו לעסוק בהוראה. אני המלצתי לעשות כך. אמרתי לו שילך ללמוד משפטים ואז ילך לעסוק בהוראה כדי שיהיה ברור שהוא הלך להיות מורה כי הוא באמת רצה. שיעמוד מול תלמידים שלו ויגיד הייתה לי אפשרות אחרת ובכל זאת חשוב לי להיות וללמד אתכם. אני מאוד מעריך אנשי חינוך.
”בעבר שימשתי יו"ר אגודת אילן ובמסגרת זה ראיתי שחסר לארגונים כאלה רקע ניהולי עסקי. אם אעבוד בראש ארגון כזה תהיה לי יכולת לתרום, וכמובן שאעשה זאת בהתנדבות. ובראש הרשימה, להיות יותר עם המשפחה, לטייל עם הנכדים“.
איך זה שלא אמרת פוליטיקה?
”כי זה ממש לא מעניין אותי“.
אני יודע שהיו הצעות שעמדו על הפרק.
”נכון, הציעו לי יותר מפעם אחת והאחרונה הייתה בבחירות לרשויות המקומיות. אני מקורב לצד הפוליטי והציבורי, אני איש ציבור אבל לא איש פוליטי. אני לא מתאים כי אני אומר לאנשים מה שאני חושב. מהבחינה הזאת אין לי שאיפות כאלה, אני מתרחק מזה למרות שאני מאוד מעריך פוליטיקאים ואני מוכן להיות מעורב ולתמוך. כמו שאמרתי, עד היום הייתי קשור מאוד לעבודה ואשתי היא זו שמנהלת את הבית ואני רוצה תפקיד פחות לוחץ שיהיה לי יותר זמן בחיק המשפחה“.
אפשר לומר שאתה מנכ"ל בנק איגוד ואשתך היא מנכ"לית משפחת פרייליכמן?
”כן, ממש כך. היא המנכ"לית של כולנו. היא המחנכת בבית ועושה זאת בפתיחות. שכל ילד יוכל להביע את מה שהוא רוצה ומצד שני שידע את הגבולות. הפירוש של 'פרייליכמן', זה איש שמח. צריך לשמוח בכל הזדמנות. אני אישית אוהב לשמח חתן וכלה. אני אוהב לרקוד, לשמח ולהתבדח. אפשר להיות רציני ולספר בדיחה בישיבות הנהלה, אין סתירה בין שמחה ורצינות. ככה אני בנוי, זה אצלי מצעירותי וכך בקרב משפחתי. זה לא איזה מנהג שלנו אלא דרך חיים, שמחה זה דבר חשוב ואם אפשר אז למה לא?“.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il