אחרי המתקפה מצד הרב דוב ליאור, גם הרב חיים נבון התייחס היום (שלישי) לספרם של הרבנים סתיו ולא חסך ממנו ביקורת.
"לא כתבתי עד כה על 'אבוא ביתך' של הרבנים סתיו בגלל קונפליקט שיש לי ביחס אליו: אני אוהב את המחברים, אבל פחות אוהב את הספר", כתב הרב, שאינו מזוהה בהכרח עם הזרם החרד"לי בציונות הדתית, בדף הפייסבוק שלו
לדבריו, "הביקורת שמוטחת בו היא לעתים בוטה מדי ולא עניינית. אבל כאשר ידידי הרב אברהם פוטר אותה באמירה: 'תראו לי איפה הרשב"א אומר אחרת', הוא מתחמק מלב העניין. כי מעבר לדיונים ההלכתיים, הספר אכן מאמץ לפעמים סדר יום ליברלי בענייני משפחה; ועל זה אפשר לחלוק".
הרב נבון מזדהה עם חלק מדבריו. הרב ליאורצילום: פלאש 90. קובי גדעון
הרב נבון, שבעצמו השיק לאחרונה ספר שעוסק בפוסטמודרניזם, הביא בפוסט שכתב דוגמה לטענותיו, "בדיון ההלכתי על הפריה מלאכותית לרווקה, המחברים מביאים שני שיקולים מטא-הלכתיים סותרים: מצד אחד, רצונה העז של האישה להיפקד בילדים, והקושי בחיי בדידות וערירות; מצד שני, החשש החברתי מפירוק מוסד המשפחה.
"שני השיקולים הערכיים הללו נכונים ושניהם צריכים לעלות על השולחן בדיון הזה. אלא שהמחברים לא נותנים להם משקל זהה. השיקול של בדידות האישה מקבל משקל הלכתי, כחלק ממהלך הדיון בתשובה; השיקול של מוסד המשפחה אינו מקבל משקל כזה, ומודבק לדיון בסופו".
עוד הוא כתב באותו הקשר כי "במהלך הדיון ההלכתי, המחברים מזכירים את הגורם ההלכתי של חשד. ישנן כמה תקנות חכמים שנימוקן היה להתרחק מחשד שהאישה קיימה יחסים אסורים. יש פוסקים שאסרו משום כך על רווקה להרות מהפריה מלאכותית, ויש היגיון בדבריהם: יש מעט סיטואציות שיכולות להיות יותר בעייתיות מבחינה זו.
"כתגובה כתבו המחברים, בין היתר: 'גם אם קיים פן מסוים של לעז וחשד, אין הוא עומד בהכרח כנגד רצון האישה להיפקד'; ומרחיבים על החשיבות של הרצון הזה. כלומר, השיקול הערכי הזה משמש כשיקול הלכתי, ומנטרל את הבעיה ההלכתית של 'חשד'. בניגוד אליו, רק בסיום התשובה מציינים המחברים כי 'הפיכת האפשרות של האימהוּת ללא נישואין ללגיטימית וזמינה עשויה לפרק ולפורר את המבנה החברתי והרוחני של עם ישראל', ולכן 'אין לקבוע היתר גורף', אלא לעשות שאלת חכם".
לסיום הדוגמה שהביא ציין הרב נבון כי "אם המחברים היו מחליפים את המשקל שהעניקו לשני השיקולים - אם היו מעניקים לשיקול המוסדי משקל ממשי בדיון ההלכתי גופו, ואת השיקול האישי מצרפים בסוף הדיון כשיקול נוסף - דומה שמסקנתם הייתה הפוכה: לא שיש כאן היתר אבל לעשות שאלת חכם, אלא שיש כאן איסור אבל בשעת הצורך לשאול חכם; וייתכן שזו מסקנה מתאימה יותר".
לסיום הוא ציין כי לדעתו, "מהלכים כאלו הם שמעוררים ביקורת על הספר. כמובן, גם ביקורת כזו צריך לבטא באופן מכובד וענייני, כדרכם של בני תורה".
הרב דוד סתיוצילום: פלאש 90
אתמול פורסם כי רבה הראשי של קרית ארבע לשעבר ואחד מזקני רבני הציונות הדתית, הרב ליאור, מתח ביקורת על ספריהם של הרב דוד סתיו ובנו הרב אברהם. "מיד לאחר שעלעלתי בספר וקראתי כמה קטעים ממנו", הוא ענה בתשובה שכתב לאברך ששאל לדעתו על הספר, "התעוררה בלבי הסתייגות מעצם העיסוק בנושאים המובאים בו שהצנעה יפה להם, מבלי להיכנס לשאלה האם הדברים נכונים ע"פ ההלכה או לא".
בהמשך הוא טען כי מהספר עולה עמדה שמכפיפה את ההלכה למציאות הנוכחית, "מרוח הדברים נודף ריח של כניעת ההלכה להלכי הזמן עם כל חולשותיו".
יו"ר ארגון רבני צהר הגיב לדברים ואמר ל'כיפה' בין היתר כי הוא "מתפלא מאוד, מכיוון שאני מצפה מרב בסדר גודל של הרב ליאור שיתייחס לתכנים ולא יעלעל בין דפים ויתרשם מאווירה שאין לה שחר ואין לה זכר בדפים ובפסקים. אני מבין שכשאין מה לומר הלכתית, כי רואים שכל הספר בנוי על אדני היסוד ההלכתיים של תורת ישראל, אז מה שנותר זה לתקוף באמירות כלליות שאין בהן דבר".