ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד, להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון.
נכון להיום, קיימת חלוקה בין "ישראל הקטנה" בתוך הקו הירוק, בה נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שבו עתירות מנהליות מצויות בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים תשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון ומחיקה למעשה של "הקו הירוק" בכל הנוגע לסוגיות משפטיות.
השנייה היא הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יהודה ושומרון וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה ב"ישראל הקטנה" נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלסטיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי ובמקרים בהם המידע אינו מצוי בידי המדינה נקבעת המסגרת העובדתית, לא אחת בהינף יד על מקלדת.
באופן זה, התהפכו היוצרות: במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.
המטרה השלישית של החוק החדש היא הורדת עומס מבית המשפט העליון. מדי שנה פלסטינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית. הדבר "סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן.
בנוסף לאלו, יעברו לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים נושאים נוספים. אחד מהם נוגע בעתירות נגד החלטות על כניסה ויציאה לישראל. כך, למשל, לפני חודש וחצי הממשלה אישרה נוהל שהובילו שרת המשפטים שקד ושר הביטחון ליברמן לפיו חייבים פלסטיניים לא יוכלו להיכנס לישראל. פלסטיני שיגיש עתירה בגין סירוב להכניסו לישראל יצטרך להגיש את העתירה לבית משפט לעניינים מנהליים במקום לבג"ץ.
גם צווי הגבלה יעברו לסמכות בית משפט לעניינים מנהליים. המשמעות היא שמתיישבים ישראלים ביהודה ושומרון או פלסטיניים שהוגשו נגדם צווי הגבלה לכניסה לאזורים מסוימים ביו"ש – המענה יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים ולא בבג"ץ. כך גם ביחס לעתירות חופש מידע שיוחזרו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.
כחלק מהנורמליזציה, בסמכותו של בג"ץ יישארו עתירות נגד החלטות של מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, שהוא הריבון בשטח. זאת, במקביל לעתירות נגד החלטות שרים בישראל שנידונות אף הן בבג"ץ.
לפני חודש וחצי, השרה שקד הפיצה גם צו שמטרתו להעביר סמכויות נוספות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים. הצו יהיה כפוף להסכמת נשיאת בית המשפט העליון ואישור ועדת החוקה של הכנסת. באופן זה ייחסכו מבג"ץ למעלה מ- 350 הליכים בשנה שיעברו לערכאה נמוכה יותר. בין הסוגיות ש"ירדו" ערכאה: כל נושא מנהל אוכלוסין, חוק השבות, הוועדות ההומניטריות לכניסה לישראל, הקצאת קרקעות על ידי רשות מקרקעי יישראל, ייבוא וייצוא ועוד.
בשעה שחוק בתי משפט המנהליים יגיע לדיון בוועדת שרים לחקיקה, השרה שקד תצרף לכך חוק נוסף שתזכיר בעניינו הופץ בעבר – הקמת בתי משפט לעניינים מנהליים בסמכות בתי משפט שלום. מדובר בפריצת דרך, לראשונה מאז חקיקה חוק בתי משפט מנהליים לפני כ-18 שנה. הדבר יפחית עומס מבג"ץ ומבתי משפט המנהליים בדרגת מחוזי. נוסף על כך, ההליך המנהלי יונגש לאזרח נוכח הפריסה הרחבה של בתי משפט השלום.
מנכ"ל הפורום המשפטי, נחי אייל, בירך על ההחלטה, ואמר: ״הסכסוכים שמתבררים כיום בבג"ץ ראויים לדיון מסוג אחר. לב לבו של סכסוך המקרקעין הוא הראיות עצמן. ביו"ש המצב רגיש עוד יותר משום שהליך רכישת המקרקעין שם שונה מהמקובל. לכן על מנת לעשות משפט צדק, יש לחקור היטב את הראיות ואת העדים - דבר שנתון לסמכותו של בימ"ש מחוזי, ולא ניתן לעשותו בבג"ץ. המהפכה של שרת המשפטים מאפשרת להגיע בכלים משפטיים ראויים לחקר האמת".
בתנועת רגבים מברכים על יזמת השרה שקד להעברת עתירות מנהליות ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המחוזי. "המהלך יאפשר להגיע לחקר האמת, יוריד את העומס משולחן בג"ץ ויציל את הערכאה העליונה מפוליטיזציה מוחלטת"
בתנועת רגבים גם בירכו על היוזמה ואמרו כי כמי "שעוסקים בין השאר בפעילות משפטית כנגד בניה בלתי חוקית, מציינים כי העומס המשפטי חסר התקדים על בג"ץ בדמותן של מאות עתירות חדשות המוגשות מדי שנה בשנה, הפך בשנים האחרונות לכלי משחק בידיהם של עברייני בניה פלשתינים. "מדי שנה מוגשות מאות עתירות חדשות המנצלות את ההליך השיפוטי לרעה, והעבריינים זוכים לחסינות מפני הליכי אכיפה ממשיים", אומר מאיר דויטש, מנהל מחלקת המדיניות בתנועת רגבים.
עוד הם אמרו כי" דו"ח 'הכל מדיד' המתפרסם מדי שלוש שנים כדו"ח מעקב, בחן לאורך השנים את יחס בית המשפט העליון לעתירות שהוגשו משני צידי המפה הפוליטית כנגד בניה בלתי חוקית. דו"ח זה שבחן את המרכיבים הפרוצדוראליים של העתירות השונות, הוכיח באופן אמפירי את ההטיה לרעה מצד בג"ץ כלפי עתירות שהוגשו מצידה הימני של המפה".
לדבריהם, "במבחן התוצאה, בית המשפט העליון הוציא בשנים האחרונות שורה ארוכה של פסקי דין חלוטים להריסה כנגד בניה במגזר היהודי, ומעט מאוד פסקי דין כאלו כנגד בניה בלתי חוקית ערבית, הנפוצה עשרות מונים מאשר במגזר היהודי. עובדה זו מעידה על הפוליטיזציה הגבוהה הקיימת בבית המשפט העליון.
"העברת הסמכויות מבג"ץ לבית המשפט המחוזי תהפוך את העיסוק בעתירות המשפטיות לבירור משפטי טהור יותר, המתבסס על ראיות ועובדות – ולא על תפיסות עולם אישיות של השופטים", מוסיף דויטש. "אנו מקווים שמהלך זה יתרום לצמצום והפחתה של ערבוב עמדות אישיות בתיקים אלו, ובעצם יסייע להצלת בג"ץ מפוליטיזציה מוחלטת שלו".