חסד בכמה שורות
פרופ' פנחס נמט (81) מגבעת שמואל נחשב לאחד מבכירי רופאי העיניים בישראל. במשך עשרות שנים הוא טיפל באלפי אנשים שנזקקו לשירותיו. נמט עבד שנים ארוכות בבית החולים איכילוב ובהמשך כיהן כראש מחלקת עיניים בבית החולים אסף הרופא.
כיום, לאחר שפרש לגמלאות, הוא מגיע בהתנדבות למרכז 'עלה', לילדים עם צרכים מיוחדים, בבני ברק ועורך להם בדיקות עיניים, מאבחן בעיות וגם מטפל בהן.
כיצד הכל התחיל?
מצבם הבריאותי של הילדים כמעט ולא מאפשר להם לפקוד את מרפאות עיניים כדי להיבדק. לכן החליט רופא העיניים הבכיר להתגבר על הקושי הגדול בכך שבמקום שהילדים יתאמצו ויגיעו אליו, הוא יעשה עבורם את המאמץ ויגיע עד אליהם. "אין דבר מרגש יותר מלטפל בילדים עם רמות פגיעה קשות ביותר, שהוריהם אומרים לי כי הם חשים לאחר הטיפול שזכו לילד חדש. אם יש ביכולתי לעשות את המעט ולהגיע ולעזור זוהי זכות גדולה".
מעגל החסד
במהלך השנים האחרונות ערך פרופ' נמט מאות בדיקות וביצע עשרות טיפולים בילדי המרכז.
משתמש בניסיונו הרב להתנדבות. פרופ' נמט צילום: באדיבות המצולם
סיפור בלתי נשכח
"לפני מספר שנים, כחלק מפעילויות ההתנדבות, הגעתי למרכז פוירשטיין בירושלים מיסודו של ראובן פוירשטיין ז"ל. במסגרת בדיקות עיניים שערכתי לכ- 80 הילדים במקום, נתקלתי בילד בן 5 עם תסמונת דאון. לאחר שבדקתי אותו נמצא שהיה לו מספר מאוד גבוה, אך הוא סירב להשתמש במשקפיים המותאמות שנתנו לו וכל הזמן זרק אותם לרצפה.
"בעקבות המקרה הבעייתי, החלטתי לעשות ניתוח לייזר. במצב רגיל ניתוח כזה מסתיים בתוך דקה או שתיים, אך בגיל הזה הדבר לא כל כך מקובל, גם עקב השינויים הדחופים במספר וגם בשל העובדה שאסור כלל לזוז, בזמן ששמים את טיפות העיניים.
אותו הילד נאלץ לעבור את הניתוח בהרדמה מלאה ולמחרת התקשר אליי אביו של הילד וסיפר לי בהתרגשות שהוא פשוט קיבל ילד חדש שמחייך ומאושר. זה ריגש אותי בעוצמות מאוד גדולות".
עצה לאהוב בחינם
נמט מדגיש שעשיית החסד נמצאת מעבר לפינה של כל אחד מאיתנו, כך ששום תירוץ לא מתקבל, "יש אנשים שמתלוננים שאין להם זמן בשל מירוץ החיים הבלתי פוסק, הכולל עבודה ומשפחה. אבל האפשרות לעשיית חסד נמצאת לפנינו מול העיניים בכל דקה ודקה, השאלה רק אם אנחנו נותנים לה לחמוק מאיתנו או לוקחים אותה בשתי ידיים".
לדבריו, מעשי חסד יכולים להתבטא בדברים הקטנים והפשוטים של החיים, "לכבד אנשים בתור, להתנהג בנימוס כלפי מבוגרים באוטובוס, לעדן את צורת הדיבור והיחס שלנו לזולת, להסביר פנים ולהתעניין בשלומו של שכנינו המבוגר ועוד".