הנער המתבגר שלנו חוזר הביתה בשעת לילה מאוחרת מעורפל חושים ואפוף ריח חריף של אלכוהול. הנערה התיכוניסטית נכנסת לכיתה ומציגה לראווה את התחפושת הפרובוקטיבית שבחרה השנה לחג הפורים המתקרב. אלו רק חלק מההתמודדויות הרבות שלנו כהורים וכמחנכים בכל שנה בפורים. החג, שהשמחה היא החלק המהותי שבו, הופך במקרים רבים לשם נרדף להתפרקות טוטלית בקרב בני הנוער.
תחילה חשוב להבין מהיכן נובעים הדברים. חכמינו אמרו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" - כשהרצון לחוש שמחה ואושר הוא צורך בסיסי שנמצא אצל כל אחד ואחד מאיתנו. כולנו מעוניינים לעיתים להתנתק ולשכוח לזמן מסוים מהקשיים והבעיות המלווים אותנו בחיי היומיום, אך בקרב רבים מבני הנוער קיים בלבול גם במהות השמחה האמיתית וגם בדרך להגיע אליה. הם תופסים את השחרור וההתנתקות כמטרה בפני עצמה ושבתחושתם היא זו שתביא אותם אל האושר הגדול - כשההשלכות והנזקים החמורים נעלמים מעיניהם.
תחפושות. בעולם דמיוני - כמה מאיתנו היינו רוצים להתחלף ולהיות אדם אחר? האם לא השתעשענו מדי פעם באפשרות להיכנס לנעליו של דמות נערצת כזו אחרת? האם אנו לא מעוניינים שיפסיקו להסתכל עלינו בעיניים הבוחנות הרגילות? התחפושת והמסכה מאפשרים לנו את התחושות הללו - אפילו אם רק במעט. בעולם של בני הנוער - בו הם נמצאים בבחינה תמידית של סביבתם ובחינה אישית שלהם את עצמם- פורים הוא הזדמנות של ממש.
כהורים ומחנכים- ההתמודדות מול הילדים, התלמידים והחניכים שלנו מתחלקת לשלושה. הראשון והבסיסי הוא שיח ודיבור בינינו לבין בני הנוער. אסור לטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולתת להתנהלות לעבור לידינו. אם ההתנהגות שאנו רואים מול עינינו היא בעייתית ומטרידה - חייבים לשוחח על כך ולהביע את דעתנו באופן הברור ביותר.
שנית, אין לחשוש או לפחד מהצבת גבולות. האחריות כבוגרים מוטלת עלינו, וכשאנו רואים שהמתבגר העומד מולנו מתנהל באופן בעייתי או מסוכן- מחובתנו לסמן מולו קו אדום שאסור שייחצה.
אך למשוואה הזו חייב להיכנס גם מרכיב נוסף. האלטרנטיבה החיובית. הבריחה וההתפרקות הן לעיתים קרובות מענה לתחושת ריקנות ו"שעמום" פנימי, ואנו חייבים לייצר ולכוון לפעילות אחרת- מהנה, חיובית - ואפילו ערכית. תוכן אחר "שובר שיגרה" שיאתגר את הצעירים, מסיבות ייחודיות נטולות אלכוהול ותחפושות מסוג אחר - הן כמה מהאפשרויות.
חשוב לאפשר לבני הנוער, בגבולות מסוימים, את תחושת השחרור והבריחה לעולם דמיוני אחר. בואו נסתכל על פורים כהזדמנות. הזדמנות לחיבור בינינו לבין המתבגרים הצעירים שלנו, הזדמנות לחוות חוויות שברצף אירועי השנה הן נראות רחוקות מאיתנו, והזדמנות אמיתית לחבוש מסכה ולעמוד מול העולם בעיניים אחרות.
כולנו זוכרים את חג הפורים שלנו כילדים. סיפור המגילה על אחושרוש, אסתר, ושתי והמן הרשע שהצליח כל שנה להיות הספור הכי אטרקטיבי ומעניין, התחפושות שהושקעו בהכנתן שעות על גבי שעות, וההצגות המרהיבות בבתי הספר ובגנים -הן רק חלק מהזיכרון המתוק שלנו. עבור הדור הצעיר- הדברים אמנם נראים אחרת, אך פורים הוא עדיין פורים. אלו החוויות שילוו אותם במהלך חייהם - איך הן ייראו? זו גם אחריות שלנו.
הכותב הוא מזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא