את מיכאל אני מכיר יותר מעשר שנים. אני פוגש אותו מידי פעם בשכונה או בבית הכנסת, ויצא לנו כבר לנהל כמה שיחות רציניות. מיכאל הוא בחור דתי בן 33, ומצליח מאוד כסמנכ"ל בחברת הייטק צעירה. די בהיכרות קצרה איתו כדי להתרשם ממנו כבחור איכותי, אינטליגנטי, בעל מידות ונעים שיחה. אחד כזה שהייתם נהנים לבלות שעה במחיצתו.
השבוע נפגשנו באקראי ברחוב אבל כבר מרחוק הוא היה נראה לי מוזר. כשהתקרב יותר לא נותר לי עוד ספק. משהו לא טוב עובר עליו...
"מה הענינים, מיכאל?", שאלתי בדאגה, "הכול בסדר איתך?".
"ברוך השם", השיב כדרכם של דתיים, מותיר אותי עם אותו סימן השאלה באשר למצבו.
"אתה חולה או משהו?", התעקשתי לברר.
"לא, לא, אני בריא לגמרי. פשוט כואבת לי מאוד השן", נאנח כשהוא מניח יד בעדינות על הלחי שבאמת נראתה נפוחה.
"אוי, זה באמת נורא", השתתפתי בצערו, "כאב שיניים הוא מהדברים המעצבנים בחיים. הוא יכול פשוט לשגע בן אדם. מתי אתה הולך לרופא?".
"לרופא?!" הוא פתח עלי זוג עיניים גדולות.
"כן, אם אתה רוצה אני מכיר מישהו מצוין במרכז העיר. מקצועי, אדיב, מחירים הוגנים. בוא תרשום מספר...".
"מה?!", התפלא מיכאל, "הוא לוקח כסף?!".
"ברור!", עכשיו היה תורי לעקם את הפרצוף, "יהודי צריך להתפרנס ממשהו לא?! לילדים שלו יש גם הרגל מגונה לאכול לפעמים ולהתלבש ומה לעשות, זה עולה כסף. חוצמזה", קרצתי לו בחיוך, "גם אתה כמדומני לא עובד בהייטק בהתנדבות...".
"לא יודע", משך בכתפיו, "יש הרבה אנשים שעושים דברים לשם שמים. לא כל דבר צריך להיות תמורת כסף. חוץ מזה אני לא יודע אם מתאים עכשיו להוציא סכומים על דבר כזה. זה בטח נורא יקר".
"מה נסגר איתך?!", התעקשתי בנחרצות, "אם יש משהו ששווה להוציא עליו כסף - זה הדבר הזה! אתה נהנה לסבול?! אתה רוצה שהמצב של השן יתדרדר עוד יותר עד שתהיה חייב טיפול שורש?!".
"אני מעריך את האכפתיות שלך", המשיך בן שיחי בשלו, "אבל אני לא חושב שמישהו זר יוכל לעזור לי לפתור את זה. זה עניין אישי שלי".
"הצחקת אותי לגמרי", גיחכתי, "ברור שרק מישהו זר יוכל לעזור לך! גם ספר צמרת לא מספר את עצמו. הוא הולך למישהו אחר שיסדר לו את הלוק. בדברים מורכבים חייבים מישהו מקצועי שיסתכל על העניין מבחוץ כדי שאפשר יהיה להתגבר עליו. איך אמרו חז"ל? "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".
"לא יודע", אמר מיכאל חרישית, "אני צריך לחשוב על זה. רופא זה לאנשים חולים, בעיתיים, כאלו שיש להם הפרעות. ואני לא כזה. אני בסדר גמור".
"אתה אחלה בחור שבעולם, ידידי", אני שומע את עצמי מרים את הקול ולחץ הדם שלי מתחיל לטפס, "אבל יש לך חור! אתה שומע? חור בשן! להמשיך הלאה באותו מסלול שהלכת עד עכשיו, לא יפתור את בעיה, אלא רק יעמיק אותה. אתה רוצה להיות בריא, שמח ומשוחרר או להמשיך לדפוק את הראש הקיר?!".
________________________________________
תגידו את אמת, גם לכם השיחה הזו נשמעת מוזרה?
בלתי הגיונית בעליל?
הזויה?
גם אתם מתקשים להאמין שאדם אינטליגנטי, סמנכ"ל חברת הייטק, יוציא מהפה טיעונים כל-כך מגוחכים?
אני מבטיח לכם בהן צדקי שהשיחה הנ"ל התקיימה השבוע ככתבה וכלשונה.
רק שהנושא שלה לא היה כאב השיניים של מיכאל. דיברנו על הדייטים שלו.
הוא שיתף אותי בכך שהשבוע נפרד מדפנה, המדוייטת ה-42 שלו, ואני בסך הכול המלצתי לו...לפנות ליועץ זוגי.
את המשך השיחה המדהימה שלנו אתם יכולים לקרוא בשורות הקודמות.
האם נתקלתם פעם בתופעה דומה? מה דעתכם בעניין?