בפעם הראשונה, אב בית הדין הרבני הרב שלמה שפירא חייב בעל במתן גט, בעקבות התעללות נפשית. בפסק דינו נכתב כי "הבעל התעלל נפשית קשות באישה ולדעתנו התעללות כזו היא אלימות קשה והיא אינה פחותה מהתעללות גופנית". עד היום נהגו בתי הדין לחייב גברים בגט בשל התעללות פיזית או מילולית.
בני הזוג נישאו לפני כ-15 שנה ולהם בן משותף. לאורך השנים נמנע הבעל לסירוגין מחיי אישות עם אשתו, נעדר מהבית בלילות או שנהג לזנוח את האישה ולצפות בטלוויזיה. בשבתות ובחגים הוא נעלם והשאיר אותה לבד. האיש נהג ברעייתו שלא בכבוד והרבה לצער אותה.
לאחר סדרה ארוכה של דיונים החליט אב בית הדין כי הבעל התעלל באשתו, למרות שלא עשה זאת בדיבורים או בביצוע איומים פיזיים ממשים, אלא בדרך של מעשים שגרמו לאשתו עוול נפשי: "התרשמנו כי אילו הבעל היה מפגין שמץ של יחס לאשתו האישה לא היתה מגישה תביעה לגירושין, אך דא עקא, הבעל רואה את אשתו כצעצוע וכרכוש השייך לו. הוא מתעלם מחובותיו, מתעלם מרגשותיה ולמרות האזהרות הרבות, התחינות של האישה והתראות בית הדין הוא אינו עושה דבר".
בית הדין הוסיף וכתב כי "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט".
בתחקיר הלכתי מבוסס של עשרות פוסקים החל מהתלמוד, השולחן ערוך והרמב"ם וכלה בפוסקים בני זמננו החליט בית הדין כי ההתעללות הנפשית שנקט הבעל נגד האישה מהווה עילה לגט והבעל חייב לגרש את אשתו. הדיינים הרב אברהם מייזלס והרב אריה אוריאל הצטרפו לפסק דינו של הרב שפירא וחייבו את הגבר בגט.