מה היה יותר מרגש אתמול בחידון התנ"ך?
שנערה מבלארוס, נערה הלומדת בבית ספר לא יהודי שהתכוננה בעצמה לחידון וזכתה במקום השלישי? או או זכייתו של נער מבית ספר חילוני ראש בראש מול נערה אולפניסטית מצפת?
נדמה שהם שקולים זה לזה. חיבורם של יהודי התפוצות ובייחוד ממדינות מרוחקות רוחנית, כמו חיבורם של נערי ישראל בחינוך הממלכתיים. הם משימת שליחות של החברה הישראלית. כך גם פרוייקט 'תורה נביאים כותבים' של מינהל חברה ונוער. שחילק בחידון פרסים לכותבים המוצלחים. אני זוכה להימנות עם צוות השופטים בפרויקט חשוב זה כבר שנה שניה. וברצוני לשבח את הדחיפה העצומה של הנוער הממלכתי אל עבר התנ"ך, מקור חיותנו בארץ הזאת בתקופתנו.
גם אנו מחנכי הציונות הדתית צריכים להירתם למשימת הדחיפה של הנוער הישראלי אל עבר לימוד התנ"ך, על מנת שהשיח בחברה הישראלית יהיה כזה המבוסס על תשתית רוחנית משותפת ושזהותנו ושפתנו יהיו קרובים. צריך לעשות הכל כדי לחזק מגמה זו.
לפני כמה שנים ניסיתי לדחוף, לא בהצלחה מרובה, את המפקחים ללימוד התנ"ך המגזר הכללי ובחמ"ד, לפתח יחידת בגרות אחת בתנ"ך שתילמד בכלל המגזרים. הכוונה היא ליחידה שתתבסס על יסודות חברתיים ולאומיים שכולנו יכולים להסכים איתם, והם לא מועטים.
המטרה היא לפתח שפה רוחנית ולאומית שתהיה פוטנציאל לתשתית לאומית וציונית המבוססת על ערכי המקרא וארץ ישראל, עם כמה שפחות נקודות הנתונות למחלוקת.
אולי זכייתו של חתן תנ"ך מבית ספר חילוני, יכולה להחזיר שאיפה זו לסדר היום החינוכי של משרד החינוך. ולוואי ונצליח להגביר את התחרות על הזיקה לתנ"ך, בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. לתפארת מדינת ישראל.
הכותב הוא סגן ראש המכללה וראש החוג לתנ"ך במכללה האקדמית הרצוג