חדשות כיפה

פוסט טראומה למתחילים - לקראת יום הכיפורים

כנראה שגם בתוך הקהילה שלך, יש אדם הסובל מפוסט טראומה בעקבות אירוע קשה ומטלטל. לקראת היום בו פרצה מלחמת יום הכיפורים, אנו מעלים את המודעות להפרעה. מהי פוסט טראומה? איך מאבחנים אותה ואיך מטפלים בה?

פוסט טראומה

צילום: shutterstock

לאחרונה יש שימוש הולך וגובר בתקשורת במושגים  'פוסט טראומה' או 'נפגעי חרדה' לאחר חשיפה לאירועים מסכני-חיים. עם זאת, רוב האנשים שנחשפו לאירוע טראומטי לא יפתחו כל הפרעה, גם ללא התערבות פסיכולוגית או רפואית כלשהי. אבל אם אכן ניתנה אבחנה בפועל של הפרעה פוסט טראומטית, משמעות האבחנה היא פגיעה קשה בתפקוד הנפשי וביכולת לנהל חיים תקינים.

אז מהי בעצם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)? במוח יש מערכת הפעלה "לשעת חירום" של התנהגויות אבולוציוניות שנועדו להגביר את הסיכוי להינצל (Fight or Flight). כשמערכת זו מופעלת בעת סכנה, היא משפיעה על תפקודו של המוח ועל ההורמונים המשוחררים לגוף. בתום הסכנה, המערכת אמורה להפסיק לפעול ולאפשר למוח לחזור לתפקוד שגרתי. אצל אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית, המערכת המוחית ממשיכה להתנהג כאילו הסכנה עדיין ממשית ועכשווית, כלומר בחוויה האישית של אנשים אלו, הם נמצאים בסכנת חיים מתמדת, חשים דריכות בלתי פוסקת, והפעילות המוחית הבלתי-תקינה מקשה עליהם לחוות רגשות אחרים. אם נעצור ונחשוב לרגע, כל אחד עם עצמו, כיצד אנחנו מתנהגים כשאנו חווים חרדה קיצונית, אולי נצליח להבין כמה קשה לנהל חיים תקינים בצלו של איום קיומי.

המדריך האמריקאי להגדרת הפרעות נפשיות (DSM) מחלק את הסימפטומים לחמישה קריטריונים עיקריים: הקריטריון הראשון כולל חשיפה לאירוע מסכן חיים באופן ישיר או עקיף. הקריטריון השני כולל תחושות שונות של חשיפה-חוזרת לאירוע הטראומטי. חשיפה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בסיוטים והפרעות שינה, בפלשבקים ומחשבות חודרניות (האדם 'חוזר' לאירוע וחווה אותו כאילו הוא מתרחש שוב עכשיו), ובסימפטומים גופניים (דופק גבוה, הזעה, וכד'). הקריטריון השלישי קשור להתנהגויות של הימנעות- הסובל מהמחלה מנסה להימנע ככל האפשר מחשיפה לגירויים שמזכירים לו את הטראומה. גירויים אלו יכולים לכלול ריח (של עשן לדוגמה), או הגעה למקומות מסוימים (קניונים, נסיעה בתחבורה ציבורית וכד'). הקריטריון הרביעי כולל חוויה מוגברת של רגשות שליליים שונים, כולל בושה, אשמה, בדידות ואדישות. הקריטריון החמישי כולל שינויים התנהגותיים כגון התפרצויות זעם, דריכות-יתר, ולעתים התנהגויות-סיכון (כגון שימוש בסמים ואלכוהול). 

בני משפחה של אנשים הסובלים מפוסט טראומה רואים בהתחלה בעיקר שינוי אישיותי: אנשים סובלניים ונעימי-הליכות הופכים בבת אחת לקצרי-רוח וחווים התפרצויות זעם. מאנשים שמחים ומלאי חיים הם הופכים לאנשים כבויים, אדישים ומרוחקים רגשית. בחיי היום-יום, אנשים הסובלים מפוסט טראומה פעמים רבות מתקשים להמשיך ולתפקד בעבודתם ובמשפחתם, ולמרבה הצער אם ההפרעה אינה מטופלת, נראה פעמים רבות התפוררות של התא המשפחתי ויכולת התעסוקה. 

אנשים הסובלים מפוסט טראומה חווים פעמים רבות גם משבר אמוני-מוסרי. לכולנו מעין 'חוזה' בלתי כתוב עם העולם, שמניח שאם אנחנו נהיה "בסך הכל בסדר", העולם יהיה "בסדר איתנו". חוזה זה מופר באופן גס לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, ועלול לגרור משבר קיומי ואבדן זהות. פעמים רבות אנשים הסובלים מפוסט טראומה חווים בין היתר בושה עמוקה כלפי האופן בו התנהלו בעת האירוע. הם עלולים להאשים את עצמם במה שקרה להם, או בכך שלא תפקדו נכון בזמן האירוע ולכן לא הצליחו להציל את עצמם או אנשים אחרים שנפגעו סביבם. תחושות בושה וחוסר-אונים אלו, לצד הפרת החוזה הקיומי, עלולים להביא לערעור של אמונות יסוד של האדם בנוגע לעולם ובנוגע לעצמו. 

לבסוף, היחס של החברה כלפי אנשים הסובלים מקשיים רגשיים ככלל, ומפוסט טראומה בפרט, אינו תמיד מיטבי. קיימת סטיגמה כלפי אנשים הסובלים מבעיות נפשיות, פחד מהם, ושיפוטיות רבה. מטופלים הסובלים מדיכאון מספרים בפעמים רבות כי סביבתם הקרובה (מתוך רצון כן לעזור) מציעה להם "פשוט לצאת מהמיטה ולעשות משהו כדי להרגיש טוב יותר". הנקודה היא שמחלת הדיכאון בדיוק מתאפיינת בתחושה ששום דבר לא מסב הנאה יותר, ושאין טעם לצאת מהמיטה. בדומה, להציע לאדם הסובל מפוסט טראומה "להירגע ולנסות ליהנות", לא רק שאינה אמפתית ומצביעה על חוסר הבנה של ההפרעה, היא גם מגבירה את האשמה והבדידות של הסובל ממנה. 

אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית זקוקים לטיפול פסיכולוגי מותאם ולעתים ממושך. לא מן הנמנע כי גם המערכת מסביבם (כולל בני המשפחה ומקום התעסוקה), תהיה מעורבת באופן כזה או אחר בתהליך הטיפולי. ככל שהטיפול יינתן קרוב יותר למועד החשיפה לאירוע, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר.  

 

שירה זפט היא פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית. עובדת ביחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום בתל אביב ובקליניקה פרטית באורנית


 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר