ככה ? זו כן תשובה
כשביתי הבכורה החלה לשאול שאלות הלב שלי התרחב. ראיתי בזה שלב של התבגרות נפלאה והזדמנות ללמוד יחד ולפתח בה ידע והבנה וסקרנות למחקר . החלטתי שאני אענה לה על הכל , תמיד!
זה התחיל בשאלות פשוטות וככל שהיא גדלה מצאתי את עצמי מחפשת תשובות לדברים שלא ידעתי: קראתי ,שאלתי –איתה ובלעדיה ואכן גידלתי ילדה נבונה לתפארת.
המשכתי כך עם שאר אחיה עד שהם קצת גדלו וגם אני.
ופתאום- עם השנים שעברו ועם ההתנסויות אותן חוויתי- גיליתי שיש דברים בעולם שאין עליהם תשובה. דברים מהותיים וחשובים כמו מוות או אמונה שבלב ואהבה ובחירות שלעיתים אני מרגישה שהן הנכונות אבל אין לי את המילים להסביר מדוע.
כמו כן, ככל שגדלו הילדים נתקלתי במצבים בהם לא היה לי זמן להתחיל להסביר או מצבים בהם פשוט רציתי שיקשיבו לי ויעשו כדבריי – כי אני האמא ואני מחליטה.
את ילדיי הקטנים אני כבר מגדלת בצורה קצת שונה. אמנם על דברים רבים אני עדיין משתדלת ועונה , חוקרת יחד איתם וממשיכה לפאר את חשיבות הידע , התבונה והלמידה. אך לאור ניסיון חיי והניסיון עם התבגרות ילדיי- הגעתי לתובנה כי יש זמנים שאמא צריכה גם לענות :"ככה". והילד יכול להבין וללמוד שגם על דברים שלא יקבל תשובה- זה לא בהכרח אומר שהם לא נכונים לו או לא מדויקים לחייו. זאת ועוד, יש דברים שצריך לעשות מתוך כבוד לאחר, מתוך אמונה תמימה או מתוך ערכים כגון: שמירת החוק- ללא שאילת שאלות ופקפוקים מיותרים .
האמת, תוך כדי כתיבת השורות אני עדיין מתלבטת. הרי זה נשמע כל כך יפה לגדל ילד ששואל ומקבל תשובה על הכל. אבל מה יקרה כשהילד יעמוד מול התמודדות בה לא תהיה לו תשובה ברורה ?
מה יקרה כשהוא יעמוד מול סמכות שלא תסביר לו את דבריה (מורה, מנהל, צבא?) האם אנו מצפים מילדנו שיעשה רק דברים שהוא מבין ומסכים עם התשובה שנאמרה לו?
מה לגבי ערכים? ואמונה? ואולי ידע שהילד עוד לא נחשף אליו ואולי לא ייחשף אליו לעולם? האם הוא אמור להסתפק בכל שלב בחייו במידע הזמין לו ורק על פיו לקבל החלטות?
שמעתי שיעור מפי הרב אייל ורד בו הוא מסביר כי "ככה" זו מעלה גדולה בנפש ועל האדם לדעת ולקבל גם את המקום העמוק שאצלו בלב הדברים מתקבלים גם ללא הסבר מדעי ומילולי. הרי אם ישאלו אותנו: מה הצבע אותו אנו אוהבים ? התשובה תהיה ברורה לנו בלי לדעת בוודאות להסביר מדוע- זה פשוט שם, יושב בלב ונאמר במין ביטחון עמוק הטמון בתוכנו.
היום, כאמא מנוסה יותר אני משתדלת לשלב את הדברים- מצד אחד להסביר ולחנך ללמידה-לגדל ילדים שמבינים את חשיבות העמל האינטלקטואלי- המבינים שעלינו לחקור ולהתאמץ כדי לקבל תשובות. ומצד שני? לדעת שלפעמים בחיים יש מצבים שגם ללא תשובה ברורה- אתה אמור להשתמש בתבונה ובערכים שחינכו אותך אליהם כדי לעשות, להאמין ולקיים.
ואיך אני עושה את זה?
אני עונה לפעמים: "ככה- כי זה מה שאמא אמרה".
לכל הטורים של מיכל כרמי, היכנסו!
מיכל כרמי - אשת חינוך, מרצה ומנחה חוגי הורים, כתבת כעיתון 471, מנהלת דף הפייסבוק "שפר באהבה- מיכל כרמי", מורה בתיכון ואמא לשבעה.