טיפולים רפואיים מיותרים - ממה מומלץ להימנע?

איגוד רופאי המשפחה בישראל מפרסם את רשימת הטיפולים הרפואיים המיותרים, שלא הוכחו כיעילים. אנו מביאים לכם את כל ההמלצות. וגם - האם קופות החולים מעורבות בגיבוש ההמלצות? ולמה מומלץ לא לעבור בדיקת דימות כאשר הגב התחתון כואב לכם?

חדשות כיפה חדשות כיפה 05/12/17 10:14 יז בכסלו התשעח

טיפולים רפואיים מיותרים - ממה מומלץ להימנע?
בדיקות רפואיות , צילום: shutterstock

כבכל שנה, מאז שנת 2015, מפרסם איגוד רופאי המשפחה בישראל גם השנה את רשימת הטיפולים הרפואיים המיותרים, במטרה לסייע למטופלים להפחית בדיקות וטיפולים שלא הוכחו כיעילים עבור המטופלים. השנה שיתף האיגוד לראשונה גם מטופלים בתהליך כתיבת ההמלצות במטרה לקבל ראייה כוללת של התהליך, מצד הרופא ומצד המטופלים, ובכך הפך לאיגוד הרפואי הראשון בישראל שעושה כן.

היוזמה, שנקראת "בוחרים בתבונה", מובלת ומנוהלת על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל, במסגרת תכנית 'מנהיגים איכות' של המכון לאיכות ברפואה ובשיתוף החברה למניעת אבחון יתר וטיפול יתר של ההסתדרות הרפואית.

ההמלצות מיועדות הן לרופאים ורופאות והן לציבור הרחב, והן נועדו לסייע לתהליך קבלת החלטות משותפות, באמצעות שיח המבוסס על ידע רפואי עדכני תוך התייחסות להעדפות המטופל/ת.

ואלו ההמלצות: 

1. בדיקות תקופתיות שגרתיות, שאינן מותאמות אישית למטופל בהתאם להמלצות המקובלות, אינן מומלצות בהיעדר התוויה לביצוען במטופל הספציפי. מומלץ לבצע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות בהתאם לגיל, למין ולגורמי הסיכון. ביצוע "בדיקות תקופתיות" אחרות אינו משפר את הבריאות. ניתן לברר בעיה רפואית או תלונה ספציפית באמצעות תשאול, בדיקה גופנית ובמקרה הצורך בבדיקות נוספות המותאמות לממצאים ולתלונות.

2 .מומלץ שלא לבצע בדיקות דימות של עמוד השדרה לכאבי גב תחתון במהלך ששת השבועות הראשון להופעתם, בהעדר חשד לבעיה חמורה. מרבית כאבי הגב התחתון נגרמים מסיבות שאינן מסוכנות, וצפויים להשתפר תוך מספר שבועות. כדי לטפל בכאב ולשפר את טווח התנועה ואת התפקוד, אין צורך בבדיקת דימות, וניתן כבר בשלבים הראשונים לטפל במשככי כאבים, בפיזיותרפיה ובפעילות גופנית מתונה.

3 .במטופלים הקרובים לסוף חייהם או שבריריים במיוחד, יש לשקול צמצום טיפול תרופתי והשארת תכשירים לטיפול סימפטומטי בלבד. למרבית התרופות הניתנות בקביעות יש תופעות לוואי, חלקן משמעותיות. לקראת סוף החיים ובחולים שבריריים הסובלים מהתדרדרות מתמדת במצבם הבריאותי, מומלץ לשקול את התועלת שבנטילת התרופות לעומת הנזק העלול לפגוע באיכות חיי המטופל.

4. בדיקת סקר לסרטן הערמונית באמצעות בדיקה רקטלית או בדיקת PSA ,אינה מומלצת ללא קיום דיון מקדים בין המטופל והרופא/ה. במידה והמטופל מבקש בדיקה, יש לתת הסבר מלא טרם ביצועה, על משמעות התוצאות הצפויות ועל השלכותיהן.

שינויים סרטניים בתאי בלוטת הערמונית הינם ממצא שכיח בבני 50 ומעלה. עם זאת, במרבית המקרים, סרטן הערמונית אינו מתפשט מעבר לבלוטה עצמה, ולא ישפיע על תוחלת החיים. לעומת זאת, קיימים סיבוכים הנובעים מעצם הבירור והטיפול, כגון כאב, דימום, זיהום, הפרעה בתפקוד מיני ובשליטה על השתן. אם הנך בן 69-55 המעוניין לבצע בדיקת סקר לסרטן הערמונית, מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי. מעל גיל 70 - הסיכון לנזק שיגרם מעצם ביצוע הבדיקה ותוצאותיה, עולה על הסיכוי לתועלת, ולפיכך מומלץ שלא לבצעה. למי שבן משפחתו מקרבה ראשונה )אב או אח( סבל מסרטן ערמונית בגיל צעיר או מסרטן אלים של הערמונית, מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי.

5 .יש להימנע מטיפול באנטיביוטיקה במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, לרבות במרבית המקרים של סינוסיטיס הנמשכת פחות משבוע. מרבית הזיהומים במערכת הנשימה העליונות )"הצטננות/התקררות"( נגרמים על ידי נגיפים ולא על ידי חיידקים. זיהומים אלו יחלפו מעצמם תוך מספר ימים, וניתן להקל על התסמינים באמצעים פשוטים שאינם כוללים אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה יעילה רק כנגד חיידקים ואינה יעילה כנגד נגיפים. לטיפול אנטיביוטי תופעות לוואי אפשרויות רבות, חלקן משמעותיות. טיפול מיותר באנטיביוטיקה, לא יועיל ואף עלול להזיק.


"עשיית הטוב למטופלים עומדת ביסודו של העיסוק ברפואה. אבל, במקביל לתועלת שבעשייה הרפואית, קיימים גם נזקים פוטנציאליים הנובעים ממנה: סיבוכים ותופעות לוואי של טיפולים, טעויות באבחנה ובטיפול ויצירת עמידויות לתרופות", כך מסביר לנו ד"ר איתן לבון, חבר ועד איגוד רופא המשפחה ויו"ר החברה לרפואת יתר.

מהן 'בדיקות תקופתיות' שאינן נחוצות? לדוגמה, האם בדיקת דם פעם בשנה היא מיותרת או שהיא נחשבת לבדיקת סקר המתאימה למטופל?

"ישנן בדיקות שהוכחו כיעילות במניעת תמותה וכן במניעת סיבוכים של תחלואה כרונית – למשל, בדיקת רמת כולסטרול החל מגיל 35 לגברים ו 40 לנשים, בדיקות PAP  לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם מגיל 25, מדידות לחץ דם תקופתיות בהתאם לקבוצת הגיל, והחל מגיל 50 ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד בנשים ובדיקת דם סמוי או קולונוסקופיה לגברים ולנשים לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס. בדיקות אלו ובדיקות נוספות שהומלצו על ידי כוח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת, הן בעלות ערך עבור המטופלים ויכולות לתרום לבריאותם.

למעט הבדיקות המומלצות, אין עדות מדעית לכך שביצוע בדיקות דם תקופתיות באנשים בריאים משפר את מצבם. לא מדובר במי שסובל מבעיה רפואית המטרידה אותו או שינוי במצב בריאותו – במקרה זה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה שיתשאל אותו, יבצע בדיקה גופנית רלוונטית לתלונה ויפנה במידת הצורך לבדיקות נוספות בהתאם לממצאים ולתלונות". 

בדיקת דימות

בדיקת דימות צילום: shutterstock

בדיקת דימות לגב תחתון: למה עדיף לא לעשות את הבדיקה? אין פה שיקולים זרים של קופות החולים?

"אין כאן מעורבות של קופות החולים, אין שיקולים כלכליים והפרויקט אינו ממומן או נתמך על ידי קופות החולים. פרויקט 'בוחרים בתבונה' מובל ומנוהל על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל והוקם מיוזמתם של האיגודים המקצועיים של הרופאים. הפעילות מבוססת על מידע רפואי ומדעי מבוסס.

לגבי בדיקות דימות בכאבי גב תחתון, מרבית כאבי הגב התחתון אינם נגרמים מבעיה מבנית, אלא מקורם בשרירים וברצועות. בהמלצה אנחנו מתייחסים לכאבי גב הנמשכים פחות מ 6 שבועות, כלומר לא לכאבי גב כרוניים. הטיפול המומלץ בכאבי גב הוא לרוב מנוחה קצרה מינימלית (ההמלצה היא לנסות להיות פעיל כרגיל עד כמה שניתן), משככי כאבים, פעילות גופנית מתונה ולעתים פיזיותרפיה. בדיקות כגון צילום, CT או MRI, אינן מקצרות את משך הכאבים ואינן משנות את ההמלצות לטיפול. לעיתים באופן פרדוקסלי, הטיפול מתעכב בזמן ההמתנה לבדיקה 'רק אחרי שידעו מה יש לי, יוכלו להמליץ לי על טיפול'. בזמן הזה, השרירים נחלשים, טווח התנועה מתקצר ויש סיכון שהכאב רק יחמיר ויהפוך לכרוני. בדיקות כגון צילום עמוד שדרה ו CT שאינן דרושות למטופל בשלב זה, חושפות את המטופל לקרינה מיותרת. מעבר לכך, ישנם לפעמים ממצאים שכיחים שאין להם משמעות אמיתית אבל גורמים לחרדה ולתיוג של המטופל כחולה. הנפוצים הם שינויים ניווניים ושינויים בדיסק הבין-חולייתי (בלט דיסק, פריצת דיסק וכו'). שינויים אלו שכיחים מאד החל משנות ה 20 ויימצאו אצל למעלה ממחצית האוכלוסיה הבוגרת – גם אצל אנשים שאינם סובלים כלל מכאבי גב! למרות שאין להם שום משמעות להחלטות הטיפוליות, הכותרת "יש לי פריצת דיסק", גורמת למטופל להמנע מפעילות גופנית ומתנועות מסוימות וכך מתחיל מעגל הקסמים המביא לכאבי גב כרוניים, ליציאה ממעגל העבודה, להימנעות מפעילות חברתית ועוד.

מתי יהיה צורך לשקול בדיקת דימות? כאשר עולה חשד לבעיה רפואית חמורה, למשל, כאשר כאבי הגב החלו לאחר חבלה משמעותית (כגון נפילה מגובה), כאשר ישנה הפרעה תחושתית או מוטורית, אי שליטה בסוגרים, חום גבוה ועוד. תשאול רפואי ובדיקה גופנית, יסייעו לרופא במרבית המקרים להחליט על הצורך בהמשך הבירור".

  

צמצום טיפול תרופתי למטופלים בסוף חייהם - אין בכך משום הזנחה מסוימת?

"במטופלים בסוף חייהם או במטופלים הסובלים מהידרדרות ממושכת במצבם הרפואי כחלק ממהלך מחלה או המצב ממנו הם סובלים, אנחנו רוצים להתמקד באיכות החיים ובהפחתת סבל. לכל התרופות ישנן תופעות לוואי. ידוע כי מטופלים רבים במצב זה ממשיכים להיות מטופלים בתכשירים רבים שיעילותם לאיכות החיים ולהארכתם, נמוכה, בהם תרופות לטיפול בסוכרת, להורדת שומני הדם ולהפחתת חומציות הקיבה. לעומת זאת, תופעות הלוואי שלהם משמעותיות ועלולות לפגוע באיכות החיים, לדוגמה: נפילות, הפרעות בזיכרון, כאבי שרירים, דימומים ועוד. אנחנו ממליצים לבצע הערכה תקופתית של הטיפול הכרוני ולדון יחד עם המטופל ובני משפחתו בצורך, בתועלת ובנזק של כל תכשיר, במטרה לצמצם טיפולים שאינם מועילים ואף מזיקים למטופל".

 

אם הרופא שולח אותי לבדיקות שלפי ההמלצות לא כדאי לבצע, מה אני אמורה לעשות? להסב את תשומת לבו? להניח שהוא מכיר את ההמלצות ולסמוך עליו?

"מטרת היוזמה בין השאר היא לעודד דיאלוג בין המטופלים לרופאים. במסגרת דיאלוג זה, אנחנו מציעים לכל מטופל לשאול את הרופא 4 שאלות: מהם היתרונות בבדיקה או בטיפול, מהם החסרונות והסיכונים, מהן החלופות ומה יקרה אם לא אעשה דבר".

 

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן