זה יכול לעבוד: עשרת הדברות כקוד אתי ישראלי

עמותת "אל עמי" הצליחה להטמיע וללמד את עשרת הדברות בבתי ספר חילוניים, כקוד אתי-ישראלי שניתן לאמץ בהיבטים חברתיים. המדריכים מספרים על ההצלחה שבאה לידי ביטוי בכיתות ובעיקר בהפסקות

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 14/05/13 13:41 ה בסיון התשעג

זה יכול לעבוד: עשרת הדברות כקוד אתי ישראלי
עמותת אל עמי, צילום: עמותת אל עמי

המתחים בין חלקי העם עולים מדי פעם ותופסים לא מעט כותרות. זה יכול להיות על רקע שיוויון בנטל, התנחלויות היחס לנשים ועל כל אותם הנושאים שמוכיחים שוב ושוב כי לחברה הישראלית במדינתנו הקטנה ערכי מוסר שונים. פרויקט חדש של עמותת "אל עמי" מבקש להציב קוד אתי משותף לכל חלקי החברה הישראלית. קוד האתי הזה הוא לא פחות ולא יותר מאשר עשרת הדיברות. תופתעו, אבל זה עובד.

עמותת "אל עמי" היא עמותה המפעילה פרויקטים רבים שאחד מהם הוא הפרויקט החינוכי "אל עצמי". אנשי הפרויקט עוברים בבתי ספר חילונים ובשיעורים קבועים מלמדים יהדות בדרך ייחודית שמתיישבת גם על אוזניים תל אביביות. בשנה האחרונה החלו אנשי 'אל עצמי' להריץ פרויקט חדש בשם 'פרויקט עשרת הדיברות' במסגרתו הם מקיימים שיעורים בתיכונים וחטיבות חילוניים ובסדרת שיעורים המתקיימים לאורך שנה הם מלמדים את בני הנוער את עשרת הדיברות.

"החלום הוא לקחת את עשרת הדברות ולהפוך אותם לערכי הליבה של החברה הישראלית ולהתחיל להגדיר קוד ומכנה משותף חברתי לכל האומה", מסביר לכיפה עמי כהן, מנהל הפרויקט. ”ערכנו סקר באמצעות מינה צמח שהראה כי 90% מהחברה הישראלית מקבלת את עשרת הדיברות. נכון, כשהסקר ירד לפרטי עשרת הדיברות האחוזים ירדו לאזור ה-76% אך בהחלט ניתן להבין שיש לנו פוטנציאל לתשתית ערכית מאחדת".

מי שהגה לראשונה את הפרויקט הוא הרב שלום שוורץ, יהודי אמריקאי שהגיע להתנדב בקיבוץ וחזר בתשובה. בתחילת דרכו התלהב הרב שוורץ מעשרת הדיברות וחיפש דרך בה יוכל לממש את הפוטנציאל שלהם. למזלו הוא פגשת את אנשי עמותת 'אל עמי' ומשם הכל היסטוריה. אנשי העמותה הבינו שהדרך הטובה ביותר להנחיל את הקוד האתי הזה בחברה הישראלית הוא להתחיל דווקא בגיל צעיר. "לקחנו את עשרת הדיברות ותרגמנו אותם לשפה שהנוער יוכל להתחבר כי הגענו להבנה שאם אתה רוצה לחולל שינוי אתה חייב לחבר את לעולמם של הצעירים", מסביר כהן, "ההתלהבות בבתי הספר החילונים היא גבוהה מאוד ואנחנו רואים תוצאות בשטח".

לא בטוח שההורים ישמחו כשהילדים יחזרו הביתה עם המסרים החדשים. כיצד מלמדים ילדים חילונים דיברות 'בעייתיות' לאוזן החילונית כמו "אני ה' אלוהיך" או "לא יהיה לך"?

"אנחנו ניגשים אל עשרת הדיברות מתוך היבט חברתי של בן אדם לחברו ליצירת חברה ערכית ולא מהיבט דתי, לא באנו לשכנע ולא להחזיר בתשובה. למשל, אנחנו לוקחים את 'לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני' כלקיחת אחריות ולא לסמוך על הגורל. אנחנו אומרים לתלמיד אל תישען אל 'אלוהימים' מזויפים וגורלות שישאבדו אותך. את 'אנוכי ה'' אנחנו מעבירים כערך של אכפתיות לחלש, לצלם אלוהים שבו. מתוך 'האנוכי ה'' יצאנו ממצרים ואם אנחנו מודעים למציאות של עבדות אנחנו לא יכולים להתעלם מהחלש בחברה".

בפרויקט עשרת הדיברות הפיקו חוברת שמציגה את הדי אן אי של עשרת הדיברות כפי שהם מתכוונים ללמד אותם. טרם סדרת השיעורים הם מציגים את התכנים לבית הספר. "יצרנו אמון עם בתי הספר והם מבינים שאנחנו מעבירים את מה שסיכמנו איתם ולא שום דבר מעבר", מוסיף כהן.

אחד מהמדריכים הצעירים שיצא לשטח להתחיל במהפכה הוא אופיר בטש מגבעתיים. הוא מספר כי "המורים נוכחים בשיעור ומאוד כיף לראות שהערכים של אל עמי מדברים גם אליהם. קרה לי שהמורה עצרה אותי ואמר 'אני חייבת לספר גם ולהשתתף' והיא פורקת משהו אישי וזה רגע שהתלמידים מבינים שהשיעור עמוק ועצמתי".

בטש נהנה לספר על הערכים שבאמצעות חיוך וגישה חיובית מצליחים לחלחל לתלמידים פנימה. "יום אחד אני יוצא להפסקה ושומע מרחוק ילד אומר לילד אחר "הי! זה לא תענה ברעך עד שקר!" וזו רק דוגמא קטנה לכך שאתה יוצא להפסקה ורואה שהתלמידים נהיים פתאום יותר אכפתיים וכלפי הסביבה וכלפי עצמם והביטחון עצמי שלהם עולה. שמע, זה עשרת הדברות, אין מה לעשות, זה פשוט עובד".