גנן דתי בגני הילדים: "לא רק נשים יכולות להעניק חום ואהבה"

הם עדיין נדירים, אך התופעה כבר קיימת: גברים דתיים שבוחרים לעסוק במקצוע הנתפס כנשי – גננים בגני הילדים. ידידיה מנדלבאום: "יותר ויותר גברים דתיים רוצים לעסוק בחינוך לגיל הרך"

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 30/08/12 11:20 יב באלול התשעב

גנן דתי בגני הילדים: "לא רק נשים יכולות להעניק חום ואהבה"
Larsz-cc-by-sa, צילום: Larsz-cc-by-sa

עם פתיחת שנת הלימודים אנחנו מגלים תופעה חדשה בציונות הדתית. אם עד עכשיו הגברים הדתיים שהיו מעוניינים לעסוק בחינוך היו עוסקים בתחום ההוראה, הייעוץ או הרבנות היום אנו מוצאים יותר ויותר גברים שרוצים להיות גננים. לא, לא מדובר בגנן בדגמ"ח מאובק טבול בכתמי בוץ עם מגש שתילים ביד, אלא בגנן בגן ילדים. במשרד החינוך מכירים בעלייה ברצון הגברים לעסוק במקצוע ומכללות הלימוד, מספרות לנו סטודנטיות, כבר לא נראות כמו אולפנה לבנות.

"בגיל 23 התחלתי לעבוד עם הגיל הרך", מספר ידידיה מנדלבאום, גנן בגן ילדים פרטי בישוב גבעות. את דרכו החל כשלימד תנועה שעה בשבוע בגן ילדים, שנה לאחר מכן כבר התבקש להיות גנן מחליף ושנתיים לאחר מכן כבר היה צריך לחפש גננת מחליפה לעצמו.

(צילום: ידידיה מנדלבאום, צילום: פרטי)

ידידיה, כמו גננים אחרים, התלבט מאוד האם להיכנס למקצוע וגם כשנכנס עוד לא היה בטוח בעצמו באופן מלא. "התלבטתי הרבה עם לקחת את זה כי ההנאה היא ללמד גדולים", הוא מסביר ומוסיף כי בחינוך בוגרים ניתן להעביר מסרים מורכבים וליצור שיח מה שלא ניתן לעשות עם ילדים בגיל הרך. עם הזמן מצא ידידיה את היופי והיתרון שבעבודה עם ילדים, יתרון שכנראה חסר לכולנו גם בחיינו הפרטיים שמחוץ לגן - התבוננות וכנות. "הבנתי שהדרך הטובה ללמוד איך להסתכל על אנשים היא לעבוד בגן. בדרך כלל שאדם מלמד הוא מתבונן על עצמו ועל תחושותיו וכשאתה עם ילדים זה אחרת לגמרי. הם מאוד רגישים וכשאתה ממוקד בעצמך הם מרגישים את זה ולכן צריך לצאת מהמיקוד בעצמך ולהתמקד בהם. זו גם דרך לראות אנשים".

מה הפך את המקצוע הזה להיות כ"כ נשי בעוד שבהוראה אנו מוצאים גברים רבים?

"קיימת מעין הסכמה שצריך בעבודה עם הגיל הרך חום ואהבה של נשים ואני חושב ששני צדדי המשפט מוטעים. לא צריך רק חום ואהבה אלא גם פעילות, סקרנות ומחשבה. אושר ועושר של דברים ורעיונות ומעבר לא רק נשים יכולות להעניק חום ואהבה". מלבד זאת מציין ידידיה דווקא את היתרון הגברי שיש בתחום: "בנוכחות של גבר ואישה בגן יש סוג של איזון אנרגיות מה שאין בגן רגיל. יש נשים שקשה להן להציב גבולות. לגברים בדרך כלל יותר קל ובגיל הזה צריך גבול. החופש שלהם ניתן ע"י הצבת גבולות רבים. גבר ואישה נותנים דברים אחרים ולכן נכון יהיה לשלב את שניהם בגן".

כשאני טוען שגברים כנראה לא מתחברים לעבודה עם ילדים הוא דווקא טוען אחרת. "ככל שאני מסתובב פוגש אנשים יש יותר ויותר שאומרים לי - 'וואו אני כל כך רוצה להיות גננת' - ויש יותר ויותר גברים שעושים זאת בפועל, זאת מגמה שעולה ורואים את זה".

מה אסור לעשות בעבודה עם ילדים?

"הרבה חושבים שעבודה עם ילדים תחזיר את הילדות האבודה שלהם ולכאלה אסור להיות גננים כי הגננות זה לא בשביל להיות ילד אלא להיות בשביל הילד. ילדים כל כך רגישים שאם אתה מזייף במילימטר אז רואים את התוצאות. אם אתה אומר דברים שאתה לא מאמין בהם, אם הגעת לגן למען עצמך כמו להשלים את הילדות זה לא ילך. העולם עוד לא קילקל את יכולת ההבחנה שלהם, הם יודעים בדיוק מתי אתה מתכוון למה שאתה אומר ומתי לא. כשאתה אומר לילד 'פעם אחרונה' אז 80 אחוז הם יודעים אם אתה מתכוון לכך ואם זו באמת הפעם האחרונה או שכדאי להם לדרוש עוד, הם פשוט מרגישים".

אחד הדברים היפים בגן של ידידיה הוא השילוב בין ילדים רגילים לילדים של חינוך מיוחד. ידידיה מסביר שהעבודה עם הגיל הרך היא בניית היחס לעולם הראשונית ביותר. "אם אתה משלב ילד מחינוך מיוחד ואוהב אותו בכנות, הם גם יאהבו אותו", הוא מסביר ונותן נקודה למחשבה. אם חשבתם שהנושא הדתי לא באמת חשוב בשלב הזה של הגיל ידידיה טוען אחרת, הוא טוען שזה שלב קריטי. "הילדים נמצאים מרווחים מאוד מכנות בנושא הדתי", הוא אומר, "בסופו של דבר, כשאני מתייחס אל הנושא הזה מהמקום שאני בחיים, מהמקום שאני נמצא בו, זה נראה אחרת מאשר מלמדים מה שאמורים ללמד. ההבדל הוא שאם אתה נמצא במה שאתה מעביר הם ירגישו את זה, ירגישו את הכנות שבכל הנושא הדתי".

מה הכי מרגש או מיוחד בעבודה עם ילדים בגן?

"כל התקדמות של ילד וכל קפיצת דרך היא מרגשת, והיו הרבה פעמים שאפילו שהתרגשתי מאד. קיבלתי ילד שלא היה מצייר אף פעם ופתאום אני רואה אותו יושב ומצייר לבד יצירה משלו. זו קפיצה. ילד שהעיניים שלו היו כבויות ופתאום הן דלוקות. ילד שהייתי צריך להחזיק אותו שלא ישבור דברים בגן ובסוף השנה הוא במקום טוב ונעים. כל אלה מאוד מרגשים והם קורים כל הזמן".

"העבודה עם ילדים היא עמוקה הרבה יותר ממה שחושבים", אומר ידידיה, "אתה עובד על התשתית, על יכולת החיים שלו, היכולת להסתכל על העולם ולבחור ללכת איתו בטוב ולא ברע. יש שחושבים שבגן עובדים למשל על מיומנויות קריאה, אצלי זה אחוז אחד מהמטרות. אנחנו עובדים על היחס מול העולם. אפשר ממש לראות ילד שבוחר אחרת,ילד שקם בבוקר ובחר לשמוח מהעולם, ילד שבוחר לעמוד על הרגלים שלו ולא של אחרים".

תופעת הגברים הדתיים שהולכים לעבוד בגנים עולה ולטענת ידידיה טוב שכך. נראה כי דווקא בגן הילדים, דווקא בגיל שהוא כל כך רחוק מאיתנו, דווקא ממנו ניתן ללמוד הכי הרבה. ההקשבה ההתבוננות והיתרון הטמון בכנות הפשוטה הם אלה שיכולים להוביל אותנו לחיים עמוקים יותר ומסוכסכים פחות.

לפניות לכתב - desk@kipa.co.il

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן