לאחרונה שוב ושוב עולים דיונים בנוגע לשירים המושמעים בקרב בני הנוער. הטענות שעולות הן שהשירים האהובים ביותר כבר לא כמו שהיו פעם, והמילים שבעבר היו בעלות משמעות ועומק מתחלפות במילים סתמיות ללא מחשבה. בימינו הרוב המוחלט של השירים והלהיטים שתופסים אצל בני הנוער הם שירים כיפיים וקליטים, אך המון פעמים גם סתמיים וחסרי משמעות. רבים מתנגדים לשירים הללו בטענה שהם מונעים מהדור הצעיר להיחשף לשירים "איכותיים" יותר עם משמעות מאחורי המילים, וחלק מהאנשים דווקא בעדם כל עוד הצעירים נהנים מהם.
האם תרבות השירים הזו טובה או משפיעה לרעה?
בעד תרבות השירים כגורם משמח בלבד
מתן ישראל, כיתה י"ב, ישיבה תיכונית מטה בנימין
זה קלללל מאוד לצאת נגד השירים של היום, אבל מה שאתם לא רואים זה את העובדות.
עובדה שהזמרים משיגים מלא צפיות לשירים שלהם, עובדה שכשרוצים לעשות שמח משמיעים את השיר "זהב" ברקע ועובדה שברגע שיוצא שיר חדש כולם רצים ללמוד אותו בעל פה. אני לא רואה בעייתיות בשירים האלה. הם שירים בשפה שלנו, עם זמרים מה'עמך' שמצליחים להרים את האווירה במילים פשוטות ולא מתחנפות, ללא כל אמת כפולה. בנוסף, הם גם תורמים לתעשיית המוזיקה שלנו. הזמרים הישראליים מבינים עכשיו שצריך להתאמץ קצת יותר כדי לקבל קהל. תחרותיות זה דבר בריא, טוב והכרחי בעולם המוזיקה. נקודה אחרונה לא פחות חשובה, היא שלאחר שמיעת שירים אלו אנחנו מעריכים הרבה יותר את שירי הקודש שיש לנו כיהודים דתיים.
נגד תרבות השירים כגורם משמח בלבד
ליאל דר, כיתה י', ישיבת בני עקיבא יבנה בחיפה
בואו נדבר על המוזיקה של היום.
"אוי תל אביב כמה הכל יפה לך" אני רוצה לשאול כמה שאלות שהזמרים הדגולים לא שאלו את עצמם, אז אשאל אתכם:
אלו השירים שאתם רוצים שישמעו כאן? שיר שהמילים שלו הן שטחיות וחלקן בספרדית? כאילו ברצינות, מה קורה כאן, סטטיק שר בקול נשי? קלללל? אוצר מילים עשיר, אדיר, נדיר, וכביר? מה עם אריק איינשטיין? מה עם שלמה ארצי? מה עם חווה אלברשטיין? למה שיר עם מסר ועומק כמו "ויקיפדיה" של חנן בן ארי יורד מתחילת הרשימה של הסרטונים החמים לטובת סטטבוי ובן אל תבורוש?
מה קרה לשירים עם המסר? אין מחשבה על המסר- רק על איך יתפוס ועל מה יהיה קליט, למי אכפת ש"היום חוגגים כמו באמצע הפבלה" ופבלה זו שכונת עוני בברזיל? המחשבה היא על כמות ילדי ה"אני מכיר את השירים של סטטיק ובן אל בעל פה" ולא על המוזיקה שמורידים עלייה את המים באסלה.
ואחרי השאלות אני באמת רוצה שתחשבו, תחשבו מה יקרה בעוד כמה שירים כאלו, פניו של הדור, לאן?
נקודה למחשבה בסניף ובכיתה:
בעולם שבו יש שאיפה לעומק ומשמעות בחיינו כמו בעבר, האם נכון לנסות להפוך את הדברים בחיינו לבעלי עומק ומשמעות, או שאפשר גם לעשות דברים נטו בשביל הכיף ואין בזה כל רע?