טור דעה: אבחונים-עסק לעשירים

כל ילד עשירי בישראל נחשב 'לקוי למידה', אך ההוצאות הכרוכות באבחונם ובקידומם גבוהות מאוד. האם אבחונים הם נחלתם של עשירים בלבד?

חדשות כיפה רחל עודאני 03/01/18 11:39 טז בטבת התשעח

טור דעה: אבחונים-עסק לעשירים
תלמיד, צילום: שאטרסטוק

מחקרים מלמדים כי כל ילד עשירי בישראל נחשב 'לקוי למידה'. ילדים אלה יכולים להשתלב בחינוך הרגיל, כאשר 2% מתוכם זקוקים למערכת של חינוך מיוחד. אגודת ניצן מראה, על פי מחקרים עדכניים, שנתונים אלו מצויים במגמת עלייה ומשתנים באזורים שונים במדינה על פי רמת המודעות של ההורים לתופעה ויכולתם הכלכלית לממן אבחון.

מהי לקות למידה? מדובר בקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות כגון, קריאה, כתיבה וחשבון, והשימוש בהן. הסיבה ללקות הלמידה היא סיבה נוירולוגית הנובעת מתפקוד שונה של המוח בעת עיבוד המידע המתקבל. לרוב, ילדים עם לקויות למידה הם בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה ואולם הלקות עלולה לגרום לתפקוד נמוך בכל מקצועות הלימוד. 

ההפניה לאבחון מגיעה בדרך כלל על ידי המורה, ולעיתים גם על ידי ההורים עצמם כאשר הם שמים לב לפער משמעותי הקיים בין הישגיו הלימודיים לבין הרמה הנדרשת מבן גילו. בתחילה, כדי לבדוק מה הגורם לפער זה, הילד יעבור מבחן דידקטי הבודק יכולות קוגניטיביות, בעברית, באנגלית ובמתמטיקה, ולפעמים אף יופנה לאבחון פסיכולוגי שיקבע את מנת המשכל שלו וייתן הערכה גם בתחום הנפשי. שני הפרמטרים הללו יבנו הערכה על קשייו של הילד, היכולות שלו ולאיזה מן ההתאמות בבחינות הוא זקוק על מנת להגיע להישגים טובים.

שירותי האבחון והטיפול בלקויי למידה אינם ממוסדים וההוצאות הכרוכות בכך הולכות וגדלות ככל שהאבחון מתבצע בגיל מתקדם יותר. במשרד החינוך קיים תקציב דל המממן חלקית את הזקוקים לאבחון. ומה עושים כל אלה שלא מומנו על ידי משרד החינוך?על פי נתונים עדכניים, יש להניח שהם יידרשו להשקעה בגובה שבין 870 שקלים ועד כ-3000 שקלים, וזאת על אבחון התחלתי בלבד.

וזה כמובן לא נגמר בכך. ילד הנמצא בעל לקות למידה זקוק לשיעורי עזר מחוץ למסגרת הלימודים שגם הם דורשים משאבים כספיים רבים. לפי סקר שערכה אגודת ניצן, ההוצאה החודשית להורים שילדם יימצא בעל לקות למידה מוערכת בכ-1,600 שקלים. העלויות היקרות גורמות להורים רבים להירתע ולשקול מחדש את הצורך באבחון. כך קורה שרבים מהילדים הזקוקים לאבחון ולהתאמות במבחנים אינם זוכים להם ובעקבות כך לא ממשים את הפוטנציאל הלימודי שלהם. יש לכך השלכות על הפערים הלימודיים שבין הילד ובין סביבתו - פערים שבשלב מאוחר יותר יהיו קשים לצמצום ולשם כך הוא יידרש לעזרה נוספות ולשיעורי עזר יקרים נוספים. יש לציין שבנושא זה קיימת אפשרויות להשתתפות של קופות החולים, אך רוב הציבור אינו נגיש למידע וההורים בדרך כלל מוותרים.

לא מדובר כאן בחוסר רצון מצד ההורים או הילד, גם לא מדובר בהפרעה התנהגותית, מדובר על מחסור בכלים ומחסור בידע לציבור. מחד, הנתונים מצביעים על מספר לא מבוטל של ילדים שאינם מקבלים את הכלים הדרושים להם להצלחה, ומאידך כמות הולכת וגדלה של התאמות שכל ילד כזה זכאי להן לאחר אבחון. משרד החינוך צריך לפעול להגברת המודעות למקורות היכולים לממן או להוזיל את עלויות האבחון, לפעול להוזלת מחירי האבחון במקור ולהגברת הסיוע לתלמידים לקויי למידה בתוך בתי הספר.

מי אמור לשאת בנטל של העלויות הגבוהות של האבחונים? בוודאי שהנטל לא צריך להיות כולו על ההורים. על המדינה לקחת אחריות על דור הילדים הבא, לאפשר למשרד החינוך להקצות לכך יותר משאבים או לכל הפחות להורות לרשויות המקומיות לפעול באמצעות מחלקות החינוך, להגברת המודעות ולהוזלת המחירים.

קיימות היום תכניות רבות המעודדות תלמידים להצטיינות, ואנחנו מצפים גם מהם לעשות את מרב המאמצים על מנת להשיג ציונים גבוהים, אך בסופו של יום מי שמשלם את מחיר חוסר ההצלחה אלו תלמידים בעלי לקויות למידה מאוכלוסיות שאינן מרשות לעצמן הוצאת סכומים שכזאת. לדברי עפרה אלול, נשיאת אגודת ניצן: "ילדים עם ליקויי למידה ממשפחות מעוטות יכולת באזורי הפריפריה ובשכונות מצוקה פשוט הולכים לאיבוד".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן