הוא שרד את השואה אבל לא שרד אותנו

"ושוב אני נזכר לקראת יום השואה בכיתה ח', במורה לספרות ששרד את אושוויץ בירקנאו אבל לא הצליח לשרוד אותנו בגלל המבטא ההונגרי והמצחיק שהיה לו".

חדשות כיפה אבינועם הרש 12/04/18 09:18 כז בניסן התשעח

הוא שרד את השואה אבל לא שרד אותנו
צילום: shutterstock

ושוב אני נזכר לקראת יום השואה בכיתה ח', במורה לספרות ששרד את אושוויץ בירקנאו אבל לא הצליח לשרוד אותנו בגלל המבטא ההונגרי והמצחיק שהיה לו.

ובכל שיעור הכיתה שלנו התחלקה לשתי קבוצות:

אלו שעשו לו את המוות ושתו לו את הדם בקשית והראו לו שגם אם הצליח לאבד משפחה שלימה, לעבור את מנגלה ובכל זאת לדבוק בחיים, אנחנו כבר נגרום לו להבין שאצלנו בישראל זה כבר סרט אחר, עד שגרמנו לו לגרד את הכבוד העצמי והמדמם שלו עם שפכטל מהרצפה שיעור אחרי שיעור.

ואלו, החבר'ה הטובים בעיני עצמם שפשוט ישבו ושתקו ולא עשו כלום אבל כמו שתיקת העולם כך הייתה גם שתיקתם.

ואני מצאתי את עצמי שותק ומתנחם בעובדה שלפחות אני לא שופך לו את הדם בכל שיעור אבל לא היה לי אומץ לצאת כנגד כל המקובלים ולהגיד להם:

"תגידו חבורת אנשים רעים. התחלקתם על השכל? עליו אתם חכמים? על האוד מוצל מאש המסכן הזה שכל מה שיש לו בחיים זה מקצוע ההוראה?"

אז שתקתי. אבל הרגשתי איך השתיקה שלי ממחישה לי את מאמרו של הרבי מקוצק: "לפעמים הזעקה הגדולה ביותר היא השתיקה".

ובכל פעם מאז כיתה ח' שהגענו ליום השואה ונתקלתי בשאלה:

"למה העולם שתק בשואה?" הרגשתי נבוך ואיך שבעצם השאלה הזו, באיזה שהוא מקום האצבע המאשימה הזו מופנת גם אליי:

"תגיד, למה שתקת כשהחברים שלך הרגו שיעור אחרי שיעור את המורה ניצול השואה המסכן עד שגרמו לפיטוריו מבית הספר ומאז אף אחד בעצם לא יודע מה קרה לו? למה לא אמרת משהו? איך יכולת להתעלם?"

והיום בבוקר נתקלתי בתמונות הזוועה שהגיעו מסוריה של ילדים שנטבחים ומתים בכל מיני מיתות משונות ורק רציתי להקליק כבר על העכבר ולעבור לאייטם הבא כי הרגשתי שהבטן מתחילה להתהפך לי ושוב פעם אני נתקל באצבע המאשימה ההיא שאומרת לי:

"למה אתה שוב פעם שותק, למה"?

וניסיתי לענות לה: "נו באמת מה את משווה בכלל? השואה קרתה רק פעם אחת ומספיק כבר להשוות כל דבר לשואה וזה מאוד עצוב וטרגי מה שקורה שם בסוריה אבל זה משהו אחר".

והרגשתי איך שהאצבע המאשימה רק המשיכה להסתכל עליי ולשתוק. ושתקנו ביחד.

ואני רק מתפלל שאף תלמיד בכיתה לא ישאל אותי מחר את השאלה שבאמת עם יד על הלב, אין לי עליה תשובה:

"תגיד המורה, מה אתה עשית בכדי למנוע או לעורר קצת יותר את המודעות של העולם לטבח הנורא בסוריה?"

 

ואין לי מושג מה אני אענה לו. כנראה רק אביט בו ובכיתה ושוב פעם אשתוק.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן