זוכרים כשהיינו קטנים ולמדנו ספרות בכיתה, עם מורה שהקריאה בקול מונוטוני את השירים והסבירה על החריזה בימי הביניים לעומת החריזה המודרנית?
בין פיהוק אחד למשנהו, היינו מתכתבים על השולחן (עוד לפני עידן הפלאפונים) עם החבר שלידינו או משחקים איתו איקס עיגול, ובעיקר מחכים שהשיעור ייגמר... ובכן, תגידו ביי ביי לספרים, ושלום למשחקים בכיתה.
השבוע התקיים במכללת אפרתה בירושלים יום עיון מיוחד בנושא משחקים בכיתה. ביום העיון שהוקדש לזכרה של דפנה מאיר הי"ד' שיום רציחתה חל באותו יום, למדו מורות העתיד כיצד ללמד את התלמידים את החומר בעזרת פעילויות שיגרמו להם ליהנות במהלך השיעור ולהפנים את החומר הנלמד בצורה טובה וחווייתית יותר.
את היום פתחה חגית גברעם, מומחית במשחקי למידה, שהסבירה כי משחק במהלך השיעור מפעיל את הילדים ומעודד מוטיבציה ללמידה המאפשרת להם להיות פעילים וקשובים יותר. גברעם הכירה לסטודנטיות משחקי קלפים להכרת לוח הכפל, משחקי אמת ושקר על פסוקים, אישים ומאורעות בתנ"ך ועוד.
לאחר מכן הכירה נטלי גיבלי, רכזת הסדנה הפדגוגית לסטודנטיות, את בית הספר למשחק "עין הים" – שחורת על דגלו את המשחק כרכיב מרכזי בדרכי ההוראה לתלמידים. הסטודנטיות צפו בסרט על בית הספר למשחק והמשיכו במשחקי כדור מיוחדים השייכים למוסד.
דסי שטיינר, ראשת החוג לחינוך יסודי, אמרה בתום יום העיון כי "מטרתנו הייתה 'נאה דורש - נאה מקיים'. אנחנו לא רק מדברים על המשחק בהוראה, אלא כל הזמן משלבים את המשחק ביום העיון. קיבלנו תגובות מרגשות הן מהסטודנטיות והן מהמדריכות הפדגוגיות, שאמרו כי הן יצאו עם תובנות וכלים חשובים. מי ייתן וזה באמת יעבור לעשייה ונזכה לגדל דור קצת אחר של מורות".