זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

משחק המבוסס על מבצר שנמצא בעיר בדרום צרפת וזכה באוסקר של המשחקים, מנזר שבבית משפחת אפלבום קוראים לו ישיבה וטריטוריות הנכבשות על ידי אריחים

חדשות כיפה הלל אפלבום 23/08/17 20:18 א באלול התשעז

זה לא נגמר עד שזה לא נגמר
משחקי קופסה, צילום: shutterstock

רבי שלמה אבן וירגה בספרו 'שבט יהודה' מביא אנקדוטה מענינת:

"שנת [ד'תת]קל"ב תפס הצורר אליציד הרב ר' אברהם בן דוד; ובשנת קל"ג נתפש השר והוגלה לקרקשונא לפני הרב" (עמ' 122)

עולה מתיאור זה כי בשנת 1173 למניינם, שהה הראב"ד (זה מההגהות על הרמב"ם) בעיר קרקסון (Carcassonne) השוכנת בדרום צרפת וראה בנפילת שובהו בפני שר חזק ממנו. הראב"ד לא היה הראשון מגדולי ישראל שהגיעו ופעלו בעיר קטנה זו שבדרום צרפת, וגם לא האחרון.

אולם לא עובדות אלו הן שעמדו בפני ממציא המשחקים קלאוס יורגן ורדה, כשהמציא את המשחק שהקנה לו תהילת עולם – קרקסון. מה שכנראה ששבה את ליבו, היה המבצר של העיר שהוא בן יותר מ 2,000 שנה. למבצר חומה כפולה באורך של כ- 3 ק"מ (לשם השוואה חומת העיר העתיקה של ירושלים היא באורך של כ- 4 ק"מ אבל היא דקה וחדשה יחסית). המבצר זכה למעמד של אתר מורשת עולמית לפני כשני עשורים.

קרקסון הוא משחק לוח לשנים עד חמישה שחקנים (יש הרחבות המגדילות את מספר השחקנים, ראו בהמשך) המבוסס על אריחים בגודל של כ 5 ס"מ על 5 ס"מ. האריחים מונחים זה ליד זה בידי המשחקים ויוצרים מפה מורכבת של הספר הימי ביניימי. גבולות האריחים חייבים להתאים אחד לשני. השחקנים מוצאים אריח אקראי מתוך הערמה (הנה אלמנט המזל) ומנסים לצרף אותו למפה. תוך כדי זה השחקנים יכולים להציב את אחד משבעת החיילים שלהם על אריח עיר, אריח דרך או אריח של מנזר (במשפחה שלנו קוראים לאריחים אלו בשם 'ישיבה' אבל הצלבון הקטן המתנוסס על המבנה מקשה לראות בזה גיור מוצלח, ולקלקל את ההדבקה על האריחים – ממש לא בא לי) או 'לכבוש' טריטוריה עם אחד מהם. הניקוד מושג באמצעות השלמת ערים, דרכים ועוד. יש נקודות שמחולקות רק בסוף המשחק כך שחל כאן הכלל 'זה לא נגמר עד שזה לא נגמר'. משחק מצוין לשבת, רק לא מומלץ לשחק על מפת השבת. עדיף משטח רחב וקשה (רמז מניסיון – שולחן השבת בלי המפה..).

החוקים מאד מאד פשוטים והמשחק נחשב לאחד המשחקים הטובים לפתוח בהם את קריירת המשחק של ילדים. השחקנים נדרשים לתכנן את המשך הפעילות שלהם מתוך אי ידיעה חלקית של האריחים שיפלו בגורלם בהמשך. למה חלקית? כי מי שלומד טוב את סוגי האריחים וכמותם (יש אריחים נפוצים יותר ויש פחות) יכול לדעת מה הסיכוי לקבל אריח (אני לא חושב לבזבז תאים אפורים על הידע הזה). אבל גם בלי אסטרטגיה ארוכת טווח אפשר להנות ולנצח. המשחק נמשך כ 45 דקות ברוגע ומה שיפה הוא שבכל משחק מקבלים מפה שונה לגמרי!

המשחק זכה בפרסים (כולל ה'אוסקר' של עולם המשחקים), תורגם לשפות רבות, עובד למשחקי מחשב ובעבר אף נערכו תחרויות בינלאומית במשחק בו. מדדים שונים קובעים שזהו משחק פופולרי מאד, שני רק למתיישבים של קאטן.

הרחבות:

ואם כבר שיחקנו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב .. ונמאס לנו? כאן באות הרחבות המשחק ומגוונות לנו את המשחק. הרעיון של הרחבת משחק אינו ייחודי לקרקסון אולם מספר ההרחבות למשחק הוא מהיותר גדולים. למשחק יש כ-10 הרחבות גדולות וכ-20 מיני-הרחבות (יש גם כתריסר משחקים המבוססים על אותו עקרון אולם שם מדובר על משחקים שונים). כל הרחבה כוללת אריחים חדשים או שינוי קטן אחר שמוסיף למשחק ענין וזמן. שימו לב שרוב ההרחבות גם מסבכות קצת את הכללים. משחק עם כל ההרחבות יכול להאריך את המשחק פי שנים או יותר. אולם אליה וקוץ בה. ההרחבות אינן זולות! אני מודה שלא ניסיתי את כל ההרחבות (יש לנו שלוש) אבל אני עדין מעדיף את המשחק המקורי שהוא קומפקטי גם מבחינת זמן. 

לי יש את הגרסה באנגלית שהגיעה עם מיני הרחבה אחת בפנים (נהר). השמועה אומרת שבגרסה העברית יש כללים קצת אחרים כך שבכל מקרה כדאי מאד לקרוא היטב את הכללים.


לטורים הקודמים

 

פורסם לראשונה ב"גוש ארבע"



 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן