השקעה באימהות תקל על המעונות

המדינה בחרה לפני מספר שנים לעודד נשים לצאת לעבוד. יש מעונות ויש סיבסודים וככל שאת עובדת יותר שעות ומרוויחה פחות כסף ככה ההנחה שתקבלי תהיה גדולה יותר. אז אם יש הנחה גדולה, זה ממש כדאי!  האומנם?

חדשות כיפה שירי רימון 26/02/18 12:23 יא באדר התשעח

השקעה באימהות תקל על המעונות
אמא וילדיה, צילום: שאטרסטוק

החלטתי לשפוך אור על מאחורי הקלעים, מעט לעורר נושא שכל כמה זמן עולה לכותרות בהקשרים שליליים של מטפלות שלא היו אמורות לטפל באף אחד ובטח לא בילדים.

לרוב הנושא עולה מצד הורים שמקימים צעקה. פחות מצד המטפלות.

ועוד פחות מצד בעלות משפחתונים.

מה שמביא אותי לשאלה הבאה, למה? למה בעצם לעשות זאת? מה מניע אנשים להקים את אחד העסקים הכי מלחיצים שיש עם "הלקוחות" הכי הכי יקרים ועל כל "לקוח" עוד צמד לקוחות, הורים. עסק שלצד הסיפוק והשמחה הגדולה שבו, כל חוסר תשומת לב כל תקלה גם אם אינה תלויה במטפלת הנוכחת, גם אם לא תלויה בכלום מלבד בצרוף מקרים ובבורא עולם.

יכולה להביא לנזק בלתי הפיך ברמות הכי חמורות- בנפש בגוף בילד.

לאט לאט אני מעיזה להסכים ולקבל מעט בהכנעה את התשובה,

אנשים משקיעים בבתים, בחופשות, ברכבים בגאדג'טים ובעצמם, חיצונית ופנימית.

אבל איפה הילדים?

אנשים עושים קריירה, בטוחים שהם חשובים, מובילים.

ואיפה הילדים? ומי מוביל אותם? את דור העתיד שלנו.

אני מאמינה שכמו בהקמת מגדל, היסודות הם החלק הכי הכי חשוב, עליהם הכל נבנה.

הבעיה מתחילה בזה שהכל קורה לנו בו זמנית.

אנחנו הופכים מזוג למשפחה צעירה עם ילדים קטנטנים ובאותו זמן גם נמצאים בשלבים קריטיים בקידום הקריירה שלנו.

יש לנו רצון עז להרחיב את המשפחה ובו בזמן להיכנס לשוק העבודה להתקדם לפרוח, לצמוח ולהשפיע.

אז איך עושים הכל יחד? ומה נמצא שם מולנו? כשאנו מקבלים החלטות כמו מסגרת לתינוק שלנו. אם בכלל להוציא תינוק מהבית כשהוא כ"כ רך וצעיר?

המדינה בחרה לפני כמה שנים לעודד נשים לצאת לעבוד. יש מעונות ויש סיבסודים וככל שאת עובדת יותר שעות ומרוויחה פחות כסף ככה ההנחה שתקבלי תהיה גדולה יותר. אז אם יש הנחה גדולה, זה ממש כדאי!  האומנם?

 

מכל הסיבות הנ"ל נוצר ביקוש גדול, המעונות התמלאו בילדים שמקבלים הנחות גדולות. במקביל יש את אותם הורים שישלמו מחיר מלא לאותו מעון ולכן יעדיפו לבחור במסגרת קטנה יותר, פרטית, לפעמים שעות ארוכות יותר, פחות חופשות או בדיוק להפך, ימים קצרים וחופשות של משרד החינוך...

 

אז יש ביקוש גדול

וכמו כל דבר, כשיש יותר ביקוש מהיצע עלולים להיכנס גורמים שבאו לעשות עסקים.

והרי כמו שכתבתי בהתחלה, כל אחד ואחת יכולים לפתוח משפחתון

זה כביכול כל כך פשוט ויש דרישה אז נפתחים משפחתונים בכל בניין או חצר שלישית. הערים מלאות בשלטים, הפייסבוק חנוק מפרסומים.

באותה המידה מודעות הדרושים מלאות בחיפוש אחרי עובדות למעונות. יש חוסר כל כך גדול שהדרישות רק יורדות.

תנאי העסקה אגב גרועים ביותר, חלק מהמקרים מדובר בנשים מעולות אבל יש את החלק השני, שפשוט נקלעו לאזור וזה בדיוק מתכון מנצח לכישלון.

כל זה על חשבונם של פעוטים תמימים.

 

וכ"כ כואב לי על אותן מטפלות טובות שבאו לעשות טוב, אם הן אימהות צעירות שרוצות להישאר עם התינוק שלהן בבית וכדי לאפשר זאת מטפלות בתינוק נוסף או שניים מתוך אהבה אמתית, אם הן נשות חינוך שמאסו להיות שכירות והקימו להן מקום טוב עבור הזאטוטים.

אולי חלקן לא קיבלו הכשרה לזה, אבל גם הורים לא מקבלים הכשרה. כשנולד תינוק לא שואלים את הוריו אם הם בעלי תואר ראשון בחינוך ותואר שני בפסיכולוגיה. ידוע שבשנים הראשונות חום אהבה אמפתיה סבלנות וגם ניסיון וידע שנרכשו בדרך הם אלו שהכי חשובים.

תינוק מתפתח טוב בסביבה שטוב לו בה. וזה לא משהו שאפשר ללמוד. זה הרבה מעבר.

הלוואי והמדינה היתה משכילה להבין, שהגדלת המעונות ונתינת הנחות היא לא בהכרח הפתרון. לו היו מאפשרים לאימהות שבוחרות לעסוק בגידול הילדים שלהן, לעשות זאת בכבוד ובידיעה שאולי הן לא עושות קריירה מחוץ לבית. אבל בזה שהן נשארות בבית ומגדלות את ילדיהן לפי האידיאל שלהן. הן חוסכת למדינה מקום במעון ובצהרון, מפנות מקום להורים הזקוקים למקומות הללו, להורים שלא מתאים ושלא נכון להם להישאר בבית.

השקעה באימהות הנשארות בבית תהיה השקעה בטוחה לטווח ארוך.

ע"י מענק שנתי חיסכון לפנסיה והטבות שונות

מקומות בילוי מסובסדים בשעות הבוקר

כל אלו דברים שיכולים בהחלט לאפשר ליותר אימהות שרוצות בכך להישאר בבית לגדל בעצמן את ילדיהן.

לפנות מקום במעונות, להוריד עומס מהמערכת.

הצורך במטפלות יפחת, יהיה אפשר לקבל את המתאימות.

להוריד את הביקוש, להגדיל את התחרות

ושרק הטובים באמת יצליחו.

להגדיל את שכר המטפלות ולתת הטבות כמו לעובדי מדינה.

להשקיע בהעצמתן.

 

לי באופן אישי ברור שילדים צריכים לגדול בסביבה שטובה להם.

אמא טובה זאת אמא שטוב לה. בכל דרך שתבחר, היא מעניקה לילדיה את הכי טוב שלה.

אם זה במסגרת או בעצם הישארותה בבית.

לכן כל כך חשוב לאפשר את שתי האפשרויות באופן הוגן ומכבד הן את ההורים ובטח ובטח את הילדים.


 

*כאמור נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות. הכוונה לאחד ההורים שרוצה להישאר כאידיאל ולגדל את ילדיו בשלוש שנים הראשונות לחייו.

 

לכל הטורים של שירי, היכנסו

 

שירי רימון- בעלת משפחתון לשעבר. נשואה לנדב, אמא ל- 4. הקטן בן שנה וחצי, גדל לצידה תוך שהיא כותבת ומחשבת מחדש את מסלולה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן