האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) הציגה היום (9 במאי 2017) במסיבת עיתונאים, את הנתונים המעודכנים על טיפולי הפוריות בישראל. הנתונים שהציגו באיל"ה מתבססים על המסד הלאומי למחזורי הפריה חוץ גופית אליו מזינות היחידות להפריה חוץ גופית ברחבי הארץ במהלך השנה, את נתוני האמת.
פרופ' טליה אלדר-גבע, יו"ר האגודה ומנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וגנטיקה של הפריון במחלקת פוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שערי צדק אמרה כי: "כשליש מטיפולי ההפריה בישראל הם בקרב נשים מעל גיל 40, היות וישראל היא המדינה היחידה בעולם שמממנת טיפולים לנשים עד גיל 45 כמעט ללא הגבלה. שיעור ההצלחה בקרב נשים מעל גיל 43 הוא נמוך מאוד, לכן, כשמנתחים את הצלחת הטיפולים בכל המטופלות יחד, מגיעים לשיעורי הצלחה נמוכים עליהם נמתחה לא פעם ביקורת. אך ראוי להדגיש כי בקרב כל הגילאים, הנתונים שלנו דומים לשאר העולם. חשוב לנו להביא לידיעת הציבור את הנתונים האלה כדי שנשים יוכלו לשקול להקדים את גיל ההורות על מנת להגביר את סיכויי ההצלחה, גם להריון טבעי וגם של טיפולי הפריה במידת הצורך."
פרופ' ליאת לרנר-גבע, מרכזת מסד הנתונים הלאומי לטיפולי הפריה חוץ גופית בישראל, חברת האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה) הציגה את הנתונים המעודכנים וציינה כי: "השנה גם דווחו לראשונה מספר הלידות והתינוקות שנולדו מ 33,447, מחזורי הטיפול של שנת 2015. אלה אמנם עדיין לא דווחים מלאים. ב-2017 אנחנו שואפים להתקרב ל-100% מחזורים מדווחים".
נתוני 2016 בישראל
- בשנת 2016 דווחו למסד הנתונים הלאומי לטיפולי הפריה חוץ גופית בישראל, 37,270 מחזורים של טיפולי פוריות. מדובר בהישג חסר תקדים של תיעוד ורישום נתוני האמת תוך שיתוף פעולה עם היחידות להפריה חוץ גופית ברחבי הארץ במהלך השנה.
- הפילוח של 37,270 מחזורי הטיפול לפי גילאים מתפלג ל - 37.4% בקרב נשים עד גיל 35, 26.2% בקרב נשים בנות 35-39 , 23.7% בנשים בגילאי 40-42 וכן 12.7% בנשים בגיל 43 ומעלה.
- מספר הלידות והתינוקות שנולדו ממחזורי הטיפול של שנת 2016 עדין לא ידוע שכן חלקן עדיין בהריון.
- היות וישראל, היא המדינה היחידה בעולם בה קיים מימון ציבורי בסל הבריאות לטיפולי פוריות עד גיל 45 (עד להבאה לעולם של 2 ילדים משותפים לבני זוג) יוצא שבעצם 36.4% מהטיפולים מתבצעים בנשים מעל גיל 40. מכיוון שככל שהגיל עולה הסיכוי להצלחה יורד באופן דרמטי, הצגה השוואתית בעבר של תוצאות הטיפולים באופן כללי, ללא פילוח לפי גיל הייתה מטעה ומכאן הגיעה הסברה הלא נכונה של שיעורי הצלחה נמוכים עליהם נמתחה בעבר ביקורת. העובדה הנכונה היא ששיעורי ההצלחה בישראל דומים לשאר העולם כאשר מבצעים השוואה של שכבת הנשים עד גיל 35.
הריון עם תאומים ושלישיות גורם לסיבוכים
נקודה חשובה נוספת היא ההשפעה של מספר העוברים המוחזרים לרחם על תוצאות הטיפול. אם במחזור הטיפול נוצר רק עובר אחד, שיעור ההריונות היה נמוך ועמד על 7.3%. אם נוצרו לפחות 2 עוברים, ובכל זאת הוחזר רק עובר אחד (כדי למנוע הריון מרובה עוברים, במקרים כאלה בדרך כלל מקפיאים את העוברים הנוספים), הסיכוי להריון עמד על 21.9%. אמנם אם מחזירים 2 עוברים לרחם הסיכוי להריון עולה ל-25%, אבל גם הסיכון עם כל הסיבוכים הנובעים מהריון תאומים גדל. שיעורי הפגות גדולים יותר ומשקלי הלידה של תאומים ושלישיות נמוכים בצורה משמעותית לעומת הריונות עם עובר יחיד. שיעור המומים המולדים גבוה יותר בהריונות מרובי עוברים ובנשים מבוגרות.
טיפולי הפריה חסרי תוחלת
האגודה מזכירה כי טיפול IVF כרוך בסיכונים. סיכון מיידי מהטיפול התרופתי ומביצוע הפרוצדורה עצמה וסיכון פוטנציאלי לטווח ארוך, שאין אפשרות לדעת בוודאות את שיעורו ואת חומרתו, למטופלת ואולי גם לילדים שייוולדו. סיכונים אלה חייבים להיות נושא לדיון בין הרופא והמטופלים ומופיעים ב"טופס הסכמה מדעת" שעליו חותמים המטופלים טרם הטיפול. לאור הסיכונים ולאור שיעורי ההצלחה הנמוכים כשגיל האישה מתקדם, עמדת האגודה היא שיש להימנע מטיפולים חסרי תוחלת, שהוגדרו כטיפולים עם סיכוי של פחות מ-1% ללידה. המטופלים מוכנים לעתים לסכן את עצמם כמעט ללא גבול כדי להיות הורים. כל עוד אין שינוי בחוק, אין הרופאים המטפלים וקופות החולים יכולים לסרב לטפל, גם במקרים חסרי תוחלת. עצם הסכמת הרופאים, לעתים בניגוד לעמדתם האישית, לתת טיפול במצבים חסרי תוחלת עלולה לקבע את המטופלת בנתיב האשליה ולטפח בה תקוות שווא העלולה להגיע בנסיבות מסוימות עד לכדי הונאה והולכת שולל.