שושי התחילה להתעגל, קימורים קימורים. הבחילות הועילו בטובן להתפוגג קמעה. השלפוחית עדיין רגוזה מאד, ומעירה אותה מספר פעמים במהלך הלילה. אך לא נורא. שום מיחוש לא יאפיל על האושר הגדול.
כעת הנסיעות לשבת נעשו נסבלות יותר. השטיח האדום פרוס במלכותיות לכל אורך הסלון. מבטי הדאגה והאכזבה הוחלפו בשדרים של נחת וסיפוק. חמותה מביטה בה, ודאגה אמהית ניבטת מעיניה הבורקות: 'שושי, אל תקומי, נשמה. את צריכה לנוח יותר. אנחנו נפנה מהשולחן. אורי, אולי תמזוג לה עוד כוס שתיה?' היא מוסיפה בקולה הסמכותי.
היום הם יושבים מולי. בפגישה הקודמת התייעצו האם כדאי לבצע סקירת מערכות. השיחה הזו תרמה לרצון שלהם כן לבצע את הבדיקה, אבל עדיין, הם מבקשים לדעת יותר.
אני מגישה להם ברצון הרצאה רפואית קצרה כמענה לשאלה החוזרת מדוע כדאי וחשוב לבצע סקירות מערכות.
סקירת מערכות בשבועות 14-16, וסקירה מאוחרת בשבועות 20-24, הן בעצם בדיקות אולטרסאונד אשר יתנו אינפורמציה חשובה לגבי פעילותם של איברים חיוניים: חדרי הלב, המוח, הריאות, הכליות, וכדומה. להלן אביא מספר דוגמאות שבהם הסקירה עשויה לסייע לטיפול בעובר במהלך ההיריון, או לתכנון צורת הלידה:
1. התרחבות הכליה, או אגני הכליה, בעקבות חסימה בדרכי השתן. נבדוק אם מדובר בחסימה בשלב מוקדם של ההיריון, שעלול לגרום מיעוט מי שפיר, ובעקבותיו, לפגיעה בגפיים ובריאות. לעתים נבצע מעקפים תוך-רחמיים, או נקדים את תאריך הלידה אם נמצא מיעוט קיצוני של מי השפיר.
2. הפרעות בקצב לב העובר, המחייבות שהאם תקבל טיפול תרופתי על מנת להציל את חיי העובר.
3. אי-ספיקת לב העובר המלווה בבצקת בדרגות שונות, על רקע אי-התאמה בין דם האם לעובר. אם נאבחן את הבעיה בעוד מועד, נוכל לתת טיפול בעירוי דם תוך-רחמי ולהציל את חיי העובר.
4. אבחנה של שיזור של איברי מין עובריים, ואולי מניעת עקרות עתידית.
5. אבחון מוקדם לקיום רצועה של קרום השפיר, מצב היכול לגרום לקטיעת גפיים ושאר איברים של העובר, המחייב לעתים סיום ההיריון בעוד מועד.
סקירת מערכות בסיסית היא בדיקה פשוטה, ללא סיכונים, ורבנים רבים מתירים ואף מחייבים את ביצועה, על מנת לשדרג את המעקב והטיפול במתנה הגדולה לה זכינו: מתנת החיים שבקרבינו.
בנוסף, חשוב מאד לעבור בדיקת אולטרסאונד שגרתית באמצע השליש האחרון, בסביבות השבוע ה-32-36, כדי לקבוע את גודל העובר ולשער בדרך זו את משקלו הצפוי בלידה ולהתכונן למצבים מיוחדים בחדר הלידה.
דוגמאות למקרים בהם הבדיקה הזו עשויה להציל חיים:
1. הערכת קצב גדילה עוברי בנשים עם חשד לאי-ספיקה שלייתית, לצורך שקילת ילוד מוקדם (כי הילד המסכן 'מורעב' בפנים).
2. מדידת כמות מי השפיר, בזמן חשד לריבוי או מיעוט מי שפיר בבדיקה קלינית.
3 מעקב קצב גדילה במקרה של סוכרת, למניעת גידול עובר בעל משקל עודף, מה שיכול לחסוך בעוד מועד ניתוח קיסרי.
4. בירור מנח העובר (הצורה שבה הוא מונח ברחם) ומצגו (מיקום החלק המקדים יחסית לתעלת הלידה). זו עובדה חשובה ביותר להחלטה על צורת היילוד. בירור זה חשוב במיוחד לפני לידה מוקדמת או מאיימת (צירים או פקיעת מי שפיר), ולפני השראת לידה מתוכננת. כך למשל ניתן להפוך עובר ממצג עכוז למצג ראש סביב שבוע 38-37, ומיד אחר כך לגרום ללידה על מנת למנוע סיבוכים העלולים להתהוות בעקבות לידת עכוז.
5. קביעת מצב השליה במקרים של דימום נרתיקי. דוגמה חשובה היא האבחנה המוקדמת של שליית-פתח, העשויה במקרים רבים מאוד להציל את העובר.
הריון עודף: בהריון עודף יש צורך לבצע בדיקת אולטרסאונד כל שלושה ימים עבור מעקב של ניקוד ביופיסיקלי, המורכב מחמישה מרכיבים: כמות מי השפיר, תנועות הנשימה, טונוס, תנועות גוף ודופק עוברי. פרמטרים אלה חשובים על-מנת לוודא את חיוניותו של העובר, מפני שהתנועות שהאם חשה בהם אינן קנה-מידה מספק בהריון עודף, והסיכון לחיי העובר עולה ללא מעקב אולטרסאונד.