האקדמית רמת גן מפרסמת את תוצאותיו של סקר רב עניין, אשר בחן עמדות ותפיסות בנושא נוכחות ופיקוח של הורים, בחיי ילדיהם בגילאי 6-13, ובדק את דפוסי השימוש והפיקוח על השימוש ברשתות חברתיות. הסקר, שנערך בחודש אפריל 2018, בקרב 540 הורים בישראל, בחן גם את השאלה כיצד ניתן לשפר את המעורבות היום יומית עם הילדים.
מהסקר עלה כי כשני שליש מהילדים שוהים ללא נוכחות מבוגר מחוץ לבית, משך הזמן הממוצע קרוב לשעה אחת ביום. רק קרוב למחצית ממי שילדיו שוהים מחוץ לבית ללא נוכחות מבוגר בודקים מה קורה בזמן זה, 22% בודקים כל כמה דקות ו-35% בודקים אחת לחצי שעה. אבל, כ-35% סומכים על ילדיהם שיסתדרו לבד. רוב מי שילדיהם שוהים ללא נוכחות מבוגר מחוץ לבית משוחחים על כך לאחר מכן, משך הזמן הממוצע לסך כל השיחות הוא הוא מעט יותר מחצי שעה ביום. 90% מהילדים בגילאי 6-13, שוהים מול מסך ללא נוכחות מבוגר. משך הזמן הממוצע הוא למעלה משעה וחצי ביום.
גם בנושא הרשתות החברתיות התגלו נתונים מעניינים. למעלה ממחצית מהילדים נמצאים ברשתות חברתיות. משך הזמן הממוצע הוא למעלה משעה ביום. רוב ההורים מתערבים בנעשה עם ילדיהם ברשתות החברתיות, יחד עם זאת, רק כמחצית מהנשאלים מבקשים מילדיהם לשתף בדברים חריגים בהם הם נתקלים ברשתות החברתיות, והשאר שואלים מפעם לפעם שאלות באופן יזום. רק 28% מההורים עוקבים באופן תדיר אחר פעילות ילדיהם ברשתות מבלי שהם ידעו על כך.
אם מצב התקשורת ביניכם לבין ילדיכם תמיד הפריע לכם, דעו כי ע"פ הסקר, בקרב 69% מהנשאלים עלה כי השיחות עם הילדים מתקיימות בזמן הארוחה, אצל 60% בזמן נסיעה ברכב , ואצל 58% השיחות נערכות לפני השינה . רק 6% מדברים עם הילדים שלהם רק בזמן נסיעה ברכב. כמו כן, גברים ציינו יותר מנשים כי זמן השיחה הוא בעיקר במהלך סופי השבוע.
שני השינויים הרצויים העיקריים שצוינו הם רצון להגדיל את זמן השיחה ואת זמן השהייה עם הילד צוינו ע"י 51% ו-50% בהתאמה. רק 17% ציינו שלא היו עושים כל שינוי, מרביתם נשים.
ד"ר דינה ורדי, ראשת תכנית הלימודים לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה: "בעידן הנוכחי אנו חווים שינויים חברתיים וטכנולוגיים מהירים. חלק מהשינויים הינם בעלי השפעה חיובית על הילדים כמו אפשרויות למידה חדשות ומגוונות ויצירת דפוסי התקשרות חברתית, אך חלקם האחר עלול להיות בעל השפעה שלילית. השינויים בדפוסי התקשורת בין הורים לילדיהם מתרחשים כיום באופן מהיר וראשי המשפחות חייבים להיות ערים ומודעים לתופעה כדי להדריך ולכוון את ילדיהם. על כן מעורבותם של ההורים ושל אנשי החינוך והייעוץ החינוכי הינה כה חיונית."
"אם למעלה מ- 80% מההורים מבקשים למצוא דרך אחרת לתקשר עם ילדיהם הרי המצב לא טוב. הסקר מחדד את העובדה כי הורים מוצאים את עצמם מתפשרים על שיחות עם ילדיהם בזמן הנהיגה, לפני השינה ובסופי שבוע. האינטנסיביות של העולם בו אנו חיים שואבת גם את ההורים למקום בו התקשורת הפכה להיות דלה, ממוקדת בעיקר סביב סדר היום והמטלות. הילדים הפכו להיות ילדים "שקופים" ומכאן המושג שבחרתי להשתמש בו". אומר ד"ר עידן קוסובסקי, פסיכולוג ומרצה. "הסקר מחדד עוד יותר, את כמות השעות הרבה בהם ילדים נמצאים ללא השגחת מבוגר, לעומת הידע המועט שיש להורים על השעות האלה. אפשר לתקשר אחרת, אפשר למצוא את הדרכים להגיע באופן יצירתי ויעיל אל כל ילד, בכל שלב התפתחותי בו הוא נמצא, ולא ממקום מתפשר. אפשר להפוך את הילדים לפחות "שקופים" במספר דרכי תקשורת פשוטים ויעילים שעליהם נשוחח בין היתר בכנס הקרוב, כמו שיטת "המודלינג הלא רשמי", דרכים לחיזוק חיובי, דרכים ליכולת הקשבה גבוהה יותר, למידת דרכי שיחה בשפתו של הילד ועוד".
המכללה האקדמית רמת-גן, תקיים ביום שלישי, 24 באפריל, כנס בנושא עבודת הייעוץ החינוכי בסביבה משתנה, תחת הכותרת "לראות את עצמי/לראות את האחר", אשר יעסוק גם בשאלה מהם הילדים "השקופים" בישראל בשנת 2018 וכיצד לשפר את "הנראות" שלהם.