כיום, אין בישראל תוכנית ממשלתית כוללת הלוקחת אחריות מלאה ומקיפה על מסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש. רוב הילדים מתחת לגיל שלוש שוהים במסגרות הפועלות ללא רישיון וללא פיקוח. אלו מסגרות הנעדרות מסגרת פדגוגית אחידה. בנוסף, ישראל ממוקמת במקום נמוך ביותר ביחס לסבסוד מסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש.
יערה שילה, מרצה במכללת אפרתה ומייסדת התוכנית לתואר ראשון למנהלות מעון ובעלת תואר שני לגיל הרך במסלול מדיניות וניהול, היא מובילה וחברה בוועדת ההיגוי של "הקואליציה לחינוך מלידה - אנו".
יערה הייתה במשך 13 שנה גננת ומפקחת והדריכה במעונות יום. כאשר הקימה במכללת אפרתה את התוכנית לתואר ראשון למנהלות מעון, נתקלה בבעיות רבות עליהן דיווחו הסטודנטיות. לכן החליטה להקים את "הקואליציה לחינוך מלידה". יערה: "המעונות המפוקחים עולים כ-2500 ש"ח לחודש. מה שלא מפוקח יכול להגיע ל 4,500 ש"ח לחודש. יותר מעונות מפוקחים יביאו להוצאות קטנות יותר של ההורים ויהיה פיקוח על המטפלות".
במסגרת הקואליציה, מובילה יערה ועדת היגוי של כמעט 20 איש ובה נציגים מהחברה חרדית, החברה הערבית, נציגים מהשטח כמו מטפלות במעונות יום ומפעילי מסגרות לידה עד שלוש, הורים פעילים, אנשי אקדמיה, נציגי המועצה לשלום הילד ואיגוד מחלקות חינוך. הקואליציה פועלת בשותפות ובתמיכת קרן ברנארד ואן ליר.
פעוטוןצילום: shutterstock
ועדת ההיגוי מנסה להוביל מהלך של לקיחת אחריות ממשלתית על גילאי לידה עד שלוש, כשמטרותיה המרכזיות הן:
הסדרה - 77% מהילדים נמצאים במסגרות פרטיות ורק 23% מהילדים נמצאים במסגרת מפוקחת. הפיקוח הוא על סטנדרטים כמו גודל החדר ורמת הניקיון, ולא פדגוגי חינוכי. בנוסף לכך, כל אחד היום יכול לפתוח גן ילדים. אין שום ביקורת וסינון של המערכת הממשלתית.
הרחבה - כל שנה נדחים 9,500 ילדים מלהתקבל למעונות המפוקחים, וזה רק מתוך אלו שמנסים להתקבל, הרבה מוותרים מראש. השאיפה היא שיהיו יותר מסגרות מפוקחות.
העברה - להעביר את האחריות על המסגרות ממשרד הרווחה למשרד החינוך.
יערה מסבירה: "אנו רוצים לשנות את החשיבה. היום ילד מקבל מעון כדי להגביר תעסוקת נשים. אנחנו רוצים שהילד יקבל גם חינוך ושיהיה פיקוח פדגוגי. היום גם ככה כמעט בכל משפחה שני בני הזוג עובדים ואין צורך לעודד את זה. במגזר החרדי יש 84% של נשים עובדות. חוץ מהמגזר הערבי שסובל מהבחינה הזו, לא צריך לעודד נשים לצאת לעבודה. אם תשתנה החשיבה, תהיה הכשרה פדגוגית למטפלות".
מה אתם עושים כדי להשיג את המטרות שלכם?
"אנחנו מקדמים עם המועצה לשלום הילד את חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות אותו הניחה ד"ר יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד. אנחנו עושים אדבוקציה בכנסת ועובדים בקשר טוב מאוד עם משרד הרווחה כדי לפתור להורים בעיות שעולות. שר הרווחה חרט על דגלו את הגיל הרך והנושא חשוב לו מאוד. אנו עובדים איתו בשיתוף פעולה מלא. השר הוכיח את עצמו סביב הבינוי וסביב המשכורות של המטפלות. יש עוד הרבה עבודה ואנחנו מקווים שנמשיך את שיתוף הפעולה. פרופ' עמנואל טרכטנברג וד"ר יפעת שאשא ביטון ששותפה למאבק שלנו, תומכים בעשייה שלנו ושותפים מלווים לאורך כל הדרך".
יערה שילה, Yaara@anu.org.il
ליאת גלנץ, רכזת הקואליציה לחינוך מלידה liat@anu.org.il
נאדירה אסוס, רכזת הקואליציה לחינוך מלידה לחברה הערבית Nadira@anu.org.il