חדשות כיפה

דעה: מה צריכים להיות הקריטריונים לחלוקת פרס החמ"ד

פרס על חינוך צריך לשקלל בתוכו גם את הדרך וגם את הקשיים. אורית לסר על השקלול הכולל במוסדות החינוך שזכו בפרס החמ"ד

אורית לסר

צילום: נועם פיינר

"אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם" (אבות, א', ג').

ההסבר הפשוט של המשנה הוא- תעשו "לשמה". לא בשביל פרס אלא בשביל שכר מהשמיים. ויש הבדל בין פרס לשכר.

כאמא, אני לא נותנת "פרס" לילדיי, על התנהגות הולמת, השתתפות במטלות הבית, או אפילו על היותם אנשים טובים ומכבדים את סביבתם. אני כן משתדלת להיות מפרגנת, מעודדת, מחזקת וכן אני מבטיחה להם ששווה להיות טובים ושכדאי ללכת בדרך הישר, כי בסוף יש שכר על כך. לא מאתנו, אלא ממי שנותן שכר ליראים. אני אומרת להם שחובה עליהם לנהוג בדרך שבה אנחנו מובילים אותם ושכאנשים יראי שמיים עליהם מוטלת חובה להיות טובים והגונים. אני מאמינה בשכר שיינתן להם מן שמיא, ושהם יזכו ליראת שמיים בזכות הבחירה בדרך הטוב.

פרס החמ"ד, המחולק מדי שנה על ידי הנהלת החמ"ד לבתי ספר יסודיים ועל יסודיים ממלכתיים דתיים, הוא פרס ששכרו בצדו. הוא ניתן כפרס, אך למעשה הוא אמור להביע את ההכרה בבתי הספר שעושים טוב ונוהגים בצורה אחראית והוגנת כלפי תלמידיהם והחברה כולה.  

ניסיתי לבדוק, למה ולמי זה מגיע? האם באמת מקבלי הפרס הם בהכרח מי ש"עושה חינוך טוב"? האם הזוכים הם אלו שהגיעו להישגים הלימודיים הכי טובים או שדרכם החינוכית היא יוצאת דופן? ושאלה לגבי מטרת הפרס- האם מטרתו לעודד את אלו שעשו קפיצת מדרגה או שפרצו דרך חדשנית בחינוך, או גם לאלו שרק עושים את המוטל עליהם, אך בצורה טובה?

מהיכרותי הרחבה את הנושא, אני מעיזה לשאול שאלות נוספות על אותו הפרס, כגון: מהו המשקל של המרכיב החברתי מבחינה ערכית, בשאלה למי יחולק הפרס? האם זהו רכיב שחשוב לחזק ולהשריש? שאם כן, הרי שאת הפרס הם היו מחלקים מדי שנה לבתי"ס שמבחינה חברתית הם בראש הרשימה של ההצלחות בעידוד של מרקם חברתי מגוון, של הענקת הזדמנויות לילדים מכל הרקעים, של הכלת השונה והמיוחד, של יצירת אווירה חברתית טובה ובונה, קשר ותרומה לקהילה ועוד..

ובכן, בדקנו את הנתונים והרי לפניכם סיכום המדדים החברתיים- כלכליים שפורסמו על ידי משרד החינוך, לאחרונה, כפי שהם משתקפים באותם מוסדות חינוך זוכי הפרס החמ"ד לתשע"ז.

אז מי ומה ברשימה?

ישיבת תיכונית במרכז הארץ, שזכתה בפרס, היא בית הספר היחיד שהוא בעל מדד חיובי מוחלט (1)- כלומר, אחוז גבוה מאוד של התלמידים במוסד זה הם מרקע כלכלי- חברתי חזק מאוד וזאת בהשוואה למוסדות דתיים סמוכים שכן קיבלו תלמידים מרמות חברתיות כלכליות חלשות יותר. במילים אחרות, לא התקבלו למוסד זה ילדים ממעמד סוציו אקונומי נמוך. כנראה שהמוסד נמצא ראוי לפרס, בגלל שעושים שם משהו טוב מבחינה חינוכית. אולם, לצערי הרב, הוא סגור בפני ילדים שלא הייתה להם הפריבילגיה להיוולד למשפחה חזקה מבחינה כלכלית. שורה תחתונה- אולי הם ראויים לפרס, אך במבט רחב יותר לא בטוחה שנכון שהם יהוו מודל לחיקוי לכלל בתי הספר הדתיים.  

כך גם שני בתיה"ס באחת הערים, שזכו בפרס הארצי. מתוך מוסדות חינוך דתיים רבים הפועלים בעיר, נבחרו שניים שהדירוג שלהם הוא 4- כלומר, עדיין רוב הילדים במוסד הם מרקע חברתי חזק בהשוואה לשאר המוסדות בעיר הנמצאים בדירוג נמוך יותר. לא בטוח ששני הנ"ל מהווים מודל מקומי ראוי, לעומת שאר בתיה"ס באותה עיר. לא כל עוד החלוקה של המשפחות במוסדות החינוך באזור היא לא שוויונית מבחינת המעמד הסוציו- אקונומי (מישהו אמר- "סינונים"?!).  

לעומתם, ראינו ברשימה ארבעה מוסדות שבנויים על אינטגרציה או משמשים כבית חם וחזק עבור ילדים ממשפחות מוחלשות. כך בממ"ד דרומי מצטיין, שהוא כנראה הכי אמצע והכי שילוב של חצי- חצי מבחינת אינטגרציה, וכך גם שני בתיה"ס יסודיים- גם כן במרכז הארץ, שהם בעלי מדד חברתי נמוך באופן מוחלט (8). בית ספר תיכון נוסף שזכה בפרס בקטגוריית חינוך פנימייתי, אכן הגיע להישגים מצוינים (לא רק לימודית) והוא ממוקם במדד חברתי נמוך מאוד (9). חשוב לציין כי הפרס חולק גם לבית ספר לחינוך מיוחד, וההתייחסות אליו בכלל בתוך מערך ה"פרסים" היא חשובה ומעודדת.  

אז כן, יש פה מגמה ברוכה וטובה שאני מקווה שתמשיך להיות נוכחת ומתוחזקת היטב בין חברי וועדת הפרס- להעניק ולחבק, לחזק ולעודד בפומבי – את מי שמעלה על ראש שמחתו על השילוב והדאגה לתלמידים כולם, אזורית וכלל - ארצית.

כן, צריך לתת פרס – גם למי שעושה, באחריות הרצויה, את מה שמוטל עליו : לחנך ולאהוב.

ויהי מורא שמיים עליכם.

הכותבת היא  ראש תחום חינוך בתנועת נאמני תורה ועבודה

17.07.2017

1. הנה הקריטריונים שצריכים להיות: (א)

קריטריון מספר 1: לא להיות ניאו-רפורמי כמו הכותבהת.
קריטריון מספר 2: לא להיות קשור באיזשהו אופן לתנועה הניאו-רפורמית "נאמני תו"ע (זרה)", או לתנועות "רבני ורבניות בית הלל", תג ארור (הידוע גם בשם תג מאיר), וכ"ד

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר