בביתנו הנוכחי, ואינשאללה שכבר נבנה בית קטן חמוד עם גינה גדולה ובריכת דגים, חלק נכבד מהימים הילדים לא ישנים במיטותיהם. או כי הם ישנים על רצפת העץ, או כי הם ישנים אחד עם השני בעיקר מספר 1 עם 5 אבל גם הצירופים האחרים אפשריים 3 עם 4 2 ו1 5 עם 3 - הבנתם.
כנראה שהמציאות הזאת בה הילדים מרגישים חופשיים בלילה כמו גם ביום יוצרת אצלם מעין תודעה שגם מיטת אבאמא היא חלק מהמקומות שישנים בהם.
כאשר רכשנו בשנית מזרנים למיטתנו הזוגית (שאותה קנינו רק כעבור שנים, סיפור ארוך) קנינו מזרנים רחבים יחסית מתוך אמונה תמימה שרחב מספיק יאפשר לנו שינה נעימה מרווחת ומובטחת. זה לא שהיינו תמימים, עשינו זאת כשבאמתחתנו כבר 4 צאצאים חמודים, אך מסתבר שכן היתה שם התעלמות מהמציאות.
שישה ילדים, מתוכם חמישה ישנים במיטות (הקטנה עדיין במיטת תינוק ולשמחתנו עוד לא פענחה כיצד נמלטים ממנה), מה הסבירות שבמהלך הלילה תמצא את עצמך נלחם על הזכות לישון בשקט במיטתך שלך? ובכן מניסיוני הסבירות היא 1. בין אם תצטרך לפנות את מיטתך מפולשים לפני שאתה נכנס אליה או שבמהלך הלילה תצטרך להתמודד עם הדילמה הקורעת את עולם ההורים לשניים: לקום מהמיטה ולהחזיר את הילד הנהדר שלי למיטה שלו, או לוותר הפעם ולדמיין שאצליח לישון היטב כאשר זוג רגליים נעוץ בגבי ויד קטנה וידידותית (בשעות האור) מחטטת לי באף תוך כדי שינה.
אז לישון או לקום: בשלוש בלילה אתה מבין שהעובדה שאתה לא מצליח להתכסות בשמיכה לא קשורה לנוות הבית ששדדה את השמיכה ולא לכך שהשמיכה נפלה מהמיטה או סיבות על טבעיות אחרות. אין ביכולתך להזיז את הידיים, כיוון שאחד הילדים, במקרה שלי מספר 5, פשוט ישן עליך לרוחב. מה תעשה? תזיז אותו לצד, תנסה לישון איתו ראש רגליים? בתוך תוכך אתה יודע שכל אחד מהפתרונות האלה שנכנה אותם בשם הקוד להזיז לא באמת יועילו. הרך הישן במיטתך במהרה יחזור לסורו, יישן עליך לרוחב לאורך או באלכסון, הוא ייקח לך את השמיכה או יתקע בגופך את הידיים, הרגליים, הראש או כל אבר בולט אחר. הבעיה, שהפתרון השני הוא לקום. הפתרון הזה כולל שתי אפשרויות: הראשונה - ללכת לישון במיטת אותו הילד, והשניה - להעביר אותו חזרה למיטתו ואז לחזור למיטתך. כאן נכנסת לתמונה האמת הלא כתובה אך הידועה לכל הורה, שיש סך מסוים של פעילות שיש באפשרותך לעשות מבלי להעיר את כל המוח ולהתעורר. לדוגמה להחזיר מוצץ לתינוק ישן אפשר לעשות תוך כדי שינה אבל להחליף חיתול עם קקי זה כבר מצריך התעוררות. בדומה לזה להעביר ילד למיטתו זה בדרך כלל מצריך התעוררות, כי צריך:
א. לזהות מי הילד
ב. לצאת מהמיטה להרים אותו (שווה מדליה אולמיפית בהנפה)
ג. ללכת ולמצוא את המיטה הנכונה (לכן הזיהוי בשלב הראשון הוא הכרחי)
ד. לחזור למיטה
מכל הנ"ל מתברר שאם בחרת באפשרות לקום אז עדיף ללכת לישון במיטת הילד. נחזור למקרה הפרטי שלי, ילדים 2,4 ו5 ישנים במיטת קומתיים או מיטת מעבר בהתאמה, מה ששולל את האפשרות הזו. כך יוצא שתוך כדי כל המחשבות האלה וברירת האפשרויות העומדות בפני אני נרדם שוב עד ששוב יד ענוגה חונקת אותי מאהבה.