איך קרה שאנו זוכרים להוקיר תודה רק ב"יום המורה"?

יום מיוחד מציינים בדרך כלל עבור אוכלוסיות מוחלשות. לכבוד יום המורה שחל היום שואלת רונית שני: האם צריכים להזכיר לנו להוקיר תודה למי שמחנך ומלמד את ילדינו? ואיך אפשר להיות שותפים אמתיים של המורים?

חדשות כיפה רונית שני 11/12/17 12:49 כג בכסלו התשעח

איך קרה שאנו זוכרים להוקיר תודה רק ב"יום המורה"?
מורה , צילום: shutterstock

"יום האשה", "היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות", "יום זכויות הילד".  מה משותף לכל האוכלוסיות שמציינים בעבורם יום מיוחד? נכון! כולן אוכלוסיות מוחלשות. אוכלוסיות שאינן זוכות למעמד שווה ונעשה ניסיון להרים את קרנן באופן מלאכותי באמצעות יום מיוחד.

בשנים האחרונות התווסף לרשימה יום חדש "יום המורה". כמה נפלא שתלמידי בתי הספר והוריהם עוצרים את מירוץ החיים ומוקירים תודה למי שעמל יום יום על קידומם ועל פי רוב עושה זאת מעבר לשעות מחויבותו המקצועית.

ביום הנפלא הזה זוכים מורי ישראל לקבל מתנות יפות עטופות בנייר צלופן, זרי פרחים, זרי שוקולד, ארוחות בוקר מפנקות, בופה עשיר בחדר המורים, כרטיסי גיפט קארד למיניהם וברי המזל  זוכים אפילו לביקור הורים בבית הספר או לסרטון תודה מושקע פרי יצירתם  של הילדים.
נתעלם רגע מהתחרות הסמויה של "מה נכין למורה שמצטלם הכי טוב לוואטסאפ הכיתתי ויראה טוב גם בפייסבוק ו/או  באתר הבית ספרי",  ונודה בלי ציניות, שבאמת נעים להיות מוערך, נעים שמישהו רואה את העשייה החינוכית, את העמל, את ההשקעה ואת האהבה של המורים לתלמידיהם.

אך, הסבטקסט של צביעת יום מיוחד להוקרת המורים מאשרר את התחושה והתפיסה כי גם מורי ישראל נכללים בקבוצת האוכלוסיות המוחלשות ובשל כך על גורם חיצוני להעניק להם יום אחד בשנה שבו הם יהיו במרכז. יום שבו ישודרו בטלוויזיה כתבות מיוחדות, על מורים מיוחדים ועשייה חינוכית מיוחדת ואולי בזכות היום הזה יהיו כמה שיהרהרו בעניין עוד יום או אולי אפילו יומיים.

תלמידי ישראל, שהם הבנים והבנות שלנו, קמים יום יום והולכים לבית הספר לפגוש בו את אותו מורה שמתעניין (ככל שניתן , בכל זאת 40 ילדים בכיתה...), מתייחס, מסייע להם, עושה את ההתאמות הנדרשות, שמגונן עליהם ובעיקר - חושב עליהם.

זה תמיד  משמח לקבל מתנות אבל זה יותר עצוב, שהגענו למצב שאנו נזקקים לתכתיב חיצוני שמורה על הוקרת תודה.

המתנה הגדולה ביותר למורה היא שההורים יהיו שותפים לדרך, לא בוחנים חיצוניים שמעירים הערות, מחלקים ציונים וכשצריך גם מחלקים מתנות. שותפים אמתיים! בחלקים הסלולים של הדרך החינוכית וגם בחלקים היותר מאתגרים שלה. שיגבו, שיחבקו ,שיעטפו וכן, גם יבקרו כשצריך, כי שותפים גם נותנים ביקורת.

העלאת שכר המורים בוודאי תעלה את מעמדם החברתי-מקצועי אך הוקרה מתמשכת של הורים ותלמידים תייקר את המקצוע עשרות מונים ותותיר את "יום המורה" נטול משמעות ואף מיותר.

לסיום, תודה לציבור המורים  על כל הטוב שאתם גומלים ליקרים לנו מכל, על כל יום בו ילדינו קמים והולכים בשמחה לבית הספר, רוכשים בו השכלה, כלים לחיים ובעיקר ערכים. ואל חשש - המתנה בדרך…

רונית שני

רונית שני צילום: באדיבות המצולמת

רונית שני, מנתחת התנהגות מוסמכת ABA , "מרכז שבילים - ללכת קדימה בשביל הילדים"

לטורים הקודמים
 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן