השירות הבולאי בחברת דואר ישראל הנפיק השבוע בול המוקדש לקבר רחל. על הבול, בערך של חמישה שקלים ובעיצוב אסנת אשל, נראה מתחם קבר רחל, המבנה הכיפתי ההיסטורי ומעליו ביטוי סמלי לדמותה של רחל. בשובל - תקריב מבט פנימי של כיפת הקבר. על גבי מעטפת היום הראשון: אולם לימוד ותפילה שהוקם סמוך לציון קברה של רחל.
נדב שרגאי, מחבר הספר "על אם הדרך. סיפורו של קבר רחל", מספר, כי 1,700 שנה מזוהה מקום קברה של רחל אמנו במקומו המוכר לנו היום, סמוך לשכונת גילה, על קו התפר שבין ירושלים לבית לחם. בימים קדמונים הוצבה שם מצבה בדמות שתים-עשרה אבנים, כמספר בני יעקב. אחר כך נבנתה מעליהן כיפה שנתמכה בארבעה עמודים, ובמאה ה-17 הפך קבר רחל למבנה סגור. ב-1841 הוסיף סר משה מונטיפיורי עוד חדר למבנה קבר רחל. בימינו, נוכח אילוצים בטחוניים בוצר המבנה הכיפתי הקטן, השוכן במובלעת הישראלית, בפאתיה הצפוניים של בית לחם. למרות זאת מבקרים במקום מאות אלפי יהודים מדי שנה.
על שני נדבכים - אישי ולאומי - הושתת הזיכרון היהודי של רחל אמנו. האחד - סיפור חייה הטרגי והעצוב כפי שמתאר ספר בראשית, אשר פתח כר נרחב להזדהות אישית עם דמותה. השני - נבואת הנחמה של ירמיהו, שתיאר את רחל כאם המזילה דמעות על בניה, וכמי שבכייה הבוקע שערי רקיע, יסלול בעתיד את הדרך לגאולה, לקיבוץ הגלויות ולשיבת הבנים לגבולם. על הנדבך הזה נבנתה ההזדהות הלאומית הכלל-יהודית עם דמותה של רחל.