תורתו של זאב ז'בוטינסקי שממשיכה לרתק רבים, זיכתה השבוע את אריה נחמן גרינברג, בוגר המכללה האקדמית הרצוג, בפרס הצטיינות מטעם מרכז בגין.
עבודת המחקר של גרינברג, שעסקה בלאומיות היהודית בתפיסתו של ז'בוטינסקי דרך עיון בדמותו של שמשון המקראי, בוחנת את הממד היהודי בגישתו הלאומית ואת תפקידה ומשקלה של היהדות בתפיסתו.
את העבודה הנחה ראש החוג לאזרחות במכללה, ד"ר דוד מ. פויכטונגר, והיא עוסקת בשאלת יחסו של ז'בוטינסקי אל המסורת והדת היהודית. בסוגיה זו ניכרת תמורה ביחסו אליה לאורך השנים. בתחילה היה ז'בוטינסקי מסויג מהדת, אך בהמשך התמתן ובסוף אף הביע אהדה מופגנת כלפיה.
חוקרים רבים אינם רואים בתמורה זו שינוי אמיתי אלא התבטאויות לצרכים פוליטיים. לעומתם, אחרים מזהים שינוי תפיסתי אמיתי ביחס לדת ומציעים הסברים שונים לעניין.
עיקר העבודה עוסק ברומן ההיסטורי "שמשון" ובניתוח חלקים ממנו. מסקנת הניתוח מבססת את הטענה שאכן ז'בוטינסקי שינה את יחסו אל המסורת וראה בה גרעין הכרחי לתנועת הלאומיות היהודית.
כיוון זה מתחזק גם על ידי מסה בשם "ארבעה בנים" שכתב ז'בוטינסקי, משם עולה שלדעתו, סוד כוחם של היהודים הוא השמירה על המסורת וזהו המפתח להצלחת הלאומיות היהודית, ואף ייחודיותה ונשמתה הפנימית.