אביחי בוארון (40), נשוי לעפרה ואב לשישה. מתגורר בעמונה. משמש כיום כמנהל תנועת ”מעייני הישועה“, מנהל מכון אמת ומו"ל המגזין לנשים ”פנימה“.
איך התחלתי, מה עשיתי קודם: לפני הצבא למדתי בעטרת כהנים. אחרי השחרור הלכתי ללמוד משפטים כדי לעסוק בגאולת קרקעות. עם סיום בחינות הלשכה פתחתי משרד פרטי קטן בירושלים אבל בתוך שנה הבנתי שזה לא הכיוון ונשאבתי כל כולי לפעילות תנועת מעייני הישועה שאז נולדה.
הישגים מרכזיים שאני גאה בהם: המשפחה, הזוגיות, הילדים, הבית - זה הישג מדהים שכלל אינו מובן מאליו. אחר כך באים הישגים מקצועיים וציבוריים שנבעו מעבודה משותפת ונתינה של הרבה מאוד אנשים טובים ויקרים לי מאוד, שעם חלקם אני זוכה ללכת הרבה שנים: יצירה תנועת מעייני הישועה, שבועון מעייני הישועה, מגזין הנשים פנימה שצבר אלפים רבים של מנויות בתקופה קצרצרה, הקמתו לאחרונה של "מכון אמת" במסגרתו עמיתי מחקר - משפטנים ועורכי דין - מנסחים עבור חברי כנסת הצעות חוק ותיקוני חקיקה בתחומים שונים במטרה להקנות למדינת ישראל צביון יותר יהודי ויותר ציוני. ויש עוד פרויקטים בדרך - לאט לאט...
פספוס אחד בקריירה: פספוס מבחינתי הוא ניצול לא נכון של הזמן והמשאבים שניתנו לנו במתנה מלמעלה. זה בהחלט קורה לי מפעם לפעם אבל הכל מדויק כך שבדיעבד מה שקרה היה צריך לקרות. מכאן ולהבא צריך ללמוד, להפיק לקחים, לקחת אחריות ולא לפחד מכלום. איך דוד המלך אומר: "כי שלך הכל, ומידך נתנו לך". כשאתה מוציא את עצמך מהמשוואה, הכל הרבה יותר רגוע. הרבה יותר מכוון.
רגע אחד לנצור: טיולים עם המשפחה. תובנות. הארות בלימוד. הכרויות נעימות.
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר: את אותם הדברים אבל ממש ממש לאט. בעיקר חושב על היום שמתחיל.
מה אתה הכי שונא בעבודה שלך: לא שונא אבל קשה לי לרדת לפרטים. אפילו ששם מסתתרות האמיתות הגדולות של כל ארגון. אין תכלית לחזון ולאסטרטגיה בלי טקטיקה נכונה ומדויקת.
איך נראית השבת שלך: מנוחה. שקט. משפחה. לימוד. שבת וינפש.
מודל לחיקוי במקצוע: יצחק שמיר על העקשנות, הדבקות בעקרונות ובמטרות. יצחק תשובה על המקצוענות, על מימוש החזון והפיכתו למציאות, על האומץ ולקיחת הסיכונים.
איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו: התחנכנו על עשייה למען הציבור. גדלנו על זה שילד טוב מקים ישיבה, אולפנה, מוסד ל..., עמותה וכו' או לפחות הולך לעבוד בגוף כזה. זה מעולה, זה באמת מעולה כי חינוך הוא הבסיס והשורש אבל, מה לעשות, זה לא חזות הכל.
יש שני צירים של עשייה בהם לא טיפלנו מספיק וכל זמן שלא נטפל בהם לא יהיה ביטוי ציבורי הולם לעולם הערכים שלנו בחיי מדינת ישראל. ציר אחד הוא הציר הכלכלי - לא שלחנו את טובי בנינו 'לעשות כסף' וסליחה על המילה הלא גסה. כל זמן שראשי המשק יהיו במובהק בעלי נטיה שמאלנית-חילונית 'המערכת', מדינת ישראל תושפע מכך רבות. מאידך אם ראשי המשק יהיו בעלי נטיה ימנית-מסורתית-דתית כי אז מערכות השלטון יושפעו מכך בצורה מאוד משמעותית. אמור מעתה: "הטובים לעסקים".
הציר השני הוא הציר החוץ-פרלמנטרי. הקרן לישראל חדשה מפעילה כמאה עמותות חוץ פרלמנטריות במגוון רחב של תחומים. כל הארגונים הללו הינם בעלי אוריינטציה חילונית-פוסט מודרנית ובמשתמע, פוסט ציונית. לארגונים אלו יש השפעה קריטית, קרדינלית, על הפרלמנט הישראלי ועל הדיונים וההכרעות המתקבלת בו. מספר הגופים החוץ פרלמנטריים הציוניים-מסורתיים עומד לכל היותר על עשרה. השעה כשרה ללמוד את שדה הפעולה הזה וליזום הקמה של ארגונים אשר יטו את הכנסת למקום הראוי לה כדי שההכרעות שמתקבלות בה ישקפו נכוחה את רצון העם ואת רצון נבחריו.