חדשות כיפה

אזור התעשייה: הכירו את כתב ההתישבות של 'ידיעות אחרונות', אלישע בן קימון

הרגע שהוא הכי זוכר הוא ההצבעה של תושבי עמונה על המתווה שהציעה הממשלה, הוא שר שירים של יובל המבולבל ומוציא את השבת בחברותא של שלוש דורות עם אבא שלו והאחיין. הכירו את כתב השטחים של ידיעות אחרונות, אלישע בן קימון

אזור התעשייה

צילום:

אלישע בן קימון  (35), נשוי+ 1 מתגורר באורנית ומשמש כתב שטחים ידיעות אחרונות ו-ynet.


איך התחלתי, מה עשיתי קודם: התחלתי מיום ניסיון בחדשות המקומיות בירושלים שהפכו לשנתיים שבהן למדתי הכי הרבה על תקשורת. המשכתי בחדשות המקומיות במרכז ואז חזרתי לירושלים ושם הייתי כתב פלילים ומשפט  במקומון של ידיעות.

אלישע בן קימון

אלישע בן קימוןצילום: באדיבות המצלם


הישגים מרכזיים שאני גאה בהם:הסיפור הבא. סתם .. עברנו שנתיים לא פשוטות ביהודה ושומרון ולכן היו מספר דברים. אבל ההישג שבו הרגשתי ממש  את העשייה היה כאשר חשפתי את סעיף האישום המקל שניתן למחבל שדרס את אברהם חסנו זל  לפני כשנה בצומת אל פואר שבהר חברון. לאחר פרסום הכתבה נוצר לחץ גדול שלאחריו הסעיף הוחמר. היו גם ראיונות ראשוניים ומטלטלים, סיפורי עמונה, חומרי חקירת דומא, ועוד.



פספוס אחד בקריירה: יש כל הזמן. אסור לשקוע בהם וצריך לחדד את המשפט "מה שלא פורסם לא קיים" אני זוכר אחד לאחרונה. לא נחשוף את שם הכתב והסיפור אבל הוא ידע שזה אצלי ואני ידעתי שמשהו הולך לפרסם את הסיפור וצריך למהר. החלטתי משום מה להמתין ולפרסם גם בעיתון שלמחרת ושעתיים אחרי קבלתי את  הבום לפנים!. 



רגע אחד לנצור: כמה ימים לפני פינוי עמונה נערכה הצבעה בקרב התושבים על פינוי מרצון . ההצבעה הייתה במה שהיה פעם המועדון . כל התושבים היו בפנים היה קור מטורף וגשם. כל הכתבי שטחים חיכו ברכבים כל הלילה בחוץ. בשלב מסויים הביאו לנו מרק ותה חם. זה היה רגע אדיר לא הבנו איך הגענו לסיטואציה הזו. 



מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר: שר עם הבת שלי עלמה שירים של יובל המבולבל ( היא משגעת אותי מ5 בבוקר במיטה) 



מה אתה הכי שונא בעבודה שלך: להגיד לאנשים שסיפור שהם לקחו בו חלק לא יתפרסם. 


איך נראית השבת שלך: מנוחה טוטאלית. אין פלאפון ומשתדל גם שלא לדבר על אקטואליה אלא להתנתק כמה שאפשר. במוצאי שבת נכנס לשגרה בלימוד גמרא בחברותא יחד עם אבי ואחייני.  חברותא של 3 דורות.


מודל לחיקוי במקצוע: בתחום שלנו יש שניים , רועי שרון וחיים לוינסון השנים יחד עם היכולת שלהם להבין סיפור בשטחים הביא אותם לדרגות של מפלצות. אבל עכשיו הם עזבו מה שמשאיר את התחום לכוחות חדשים 


איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו: 

זה מורכב. מחד היום כולם הפכו להיות סוג של ריפורטרים. מי מאיתנו לא עשה סרטון שבו "דיווח" משהו לחברים בקבוצת הוואצאפ וכו. אבל מנגד  בגלל היכולת הזו, שיש לכולם, הופכת העיתונות הממוסדת למאתגרת וקשה יותר. חייבים להיות הרבה יותר מהירים. מדוייקים. וחדים כי אחרת אתה לא במשחק. ועוד נקודה לא יזיק לנו העיתונאים להתברך קצת יותר באהבת חינם.   

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר